א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
ב דבר אל-בני ישראל, לאמור--נפש כי-תחטא בשגגה מכול מצוות יהוה, אשר לא תיעשינה; ועשה, מאחת מהנה.
ג אם הכוהן המשיח יחטא, לאשמת העם: והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן-בקר תמים, ליהוה--לחטאת.
ד והביא את-הפר, אל-פתח אוהל מועד--לפני יהוה; וסמך את-ידו על-ראש הפר, ושחט את-הפר לפני יהוה.
ה ולקח הכוהן המשיח, מדם הפר; והביא אותו, אל-אוהל מועד.
ו וטבל הכוהן את-אצבעו, בדם; והזה מן-הדם שבע פעמים, לפני יהוה, את-פני, פרוכת הקודש.
ז ונתן הכוהן מן-הדם על-קרנות מזבח קטורת הסמים, לפני יהוה, אשר,
באוהל מועד; ואת כל-דם הפר, ישפוך אל-יסוד מזבח העולה, אשר-פתח, אוהל
מועד.
ח ואת-כל-חלב פר החטאת, ירים ממנו--את-החלב, המכסה על-הקרב, ואת כל-החלב, אשר על-הקרב.
ט ואת, שתי הכליות, ואת-החלב אשר עליהן, אשר על-הכסלים; ואת-היותרת, על-הכבד, על-הכליות, יסירנה.
י כאשר יורם, משור זבח השלמים; והקטירם, הכוהן, על, מזבח העולה.
יא ואת-עור הפר ואת-כל-בשרו, על-ראשו ועל-כרעיו; וקרבו, ופרשו.
יב והוציא את-כל-הפר אל-מחוץ למחנה אל-מקום טהור, אל-שפך הדשן, ושרף אותו על-עצים, באש; על-שפך הדשן, יישרף. {פ}
יג ואם כל-עדת ישראל, ישגו, ונעלם דבר, מעיני הקהל; ועשו אחת מכל-מצוות יהוה, אשר לא-תיעשינה--ואשמו.
יד ונודעה, החטאת, אשר חטאו, עליה--והקריבו הקהל פר בן-בקר, לחטאת, והביאו אותו, לפני אוהל מועד.
טו וסמכו זקני העדה את-ידיהם, על-ראש הפר--לפני יהוה; ושחט את-הפר, לפני יהוה.
טז והביא הכוהן המשיח, מדם הפר, אל-אוהל, מועד.
יז וטבל הכוהן אצבעו, מן-הדם; והזה שבע פעמים, לפני יהוה, את, פני הפרוכת.
יח ומן-הדם ייתן על-קרנות המזבח, אשר לפני יהוה, אשר, באוהל מועד; ואת כל-הדם, ישפוך אל-יסוד מזבח העולה, אשר-פתח, אוהל מועד.
יט ואת כל-חלבו, ירים ממנו; והקטיר, המזבחה.
כ ועשה לפר--כאשר עשה לפר החטאת, כן יעשה-לו; וכיפר עליהם הכוהן, ונסלח להם.
כא והוציא את-הפר, אל-מחוץ למחנה, ושרף אותו, כאשר שרף את הפר הראשון: חטאת הקהל, הוא. {פ}
כב אשר נשיא, יחטא; ועשה אחת מכל-מצוות יהוה אלוהיו אשר לא-תיעשינה, בשגגה--ואשם.
כג או-הודע אליו חטאתו, אשר חטא בה--והביא את-קרבנו שעיר עיזים, זכר תמים.
כד וסמך ידו, על-ראש השעיר, ושחט אותו במקום אשר-ישחט את-העולה, לפני יהוה; חטאת, הוא.
כה ולקח הכוהן מדם החטאת, באצבעו, ונתן, על-קרנות מזבח העולה; ואת-דמו ישפוך, אל-יסוד מזבח העולה.
כו ואת-כל-חלבו יקטיר המזבחה, כחלב זבח השלמים; וכיפר עליו הכוהן מחטאתו, ונסלח לו. {פ}
כז ואם-נפש אחת תחטא בשגגה, מעם הארץ: בעשותה אחת ממצוות יהוה, אשר לא-תיעשינה--ואשם.
כח או הודע אליו, חטאתו אשר חטא--והביא קרבנו שעירת עיזים, תמימה נקבה, על-חטאתו, אשר חטא.
כט וסמך, את-ידו, על, ראש החטאת; ושחט, את-החטאת, במקום, העולה.
ל ולקח הכוהן מדמה, באצבעו, ונתן, על-קרנות מזבח העולה; ואת-כל-דמה ישפוך, אל-יסוד המזבח.
לא ואת-כל-חלבה יסיר, כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים, והקטיר הכוהן המזבחה, לריח ניחוח ליהוה; וכיפר עליו הכוהן, ונסלח לו. {פ}
לב ואם-כבש יביא קרבנו, לחטאת--נקבה תמימה, יביאנה.
לג וסמך, את-ידו, על, ראש החטאת; ושחט אותה, לחטאת, במקום, אשר ישחט את-העולה.
לד ולקח הכוהן מדם החטאת, באצבעו, ונתן, על-קרנות מזבח העולה; ואת-כל-דמה ישפוך, אל-יסוד המזבח.
לה ואת-כל-חלבה יסיר, כאשר יוסר חלב-הכשב מזבח השלמים, והקטיר הכוהן
אותם המזבחה, על אישי יהוה; וכיפר עליו הכוהן על-חטאתו אשר-חטא, ונסלח לו.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar