א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
ב דבר אל-אהרון ואל-בניו, ויינזרו מקודשי בני-ישראל, ולא יחללו, את-שם קודשי--אשר הם מקדישים לי, אני יהוה.
ג אמור אליהם, לדורותיכם כל-איש אשר-יקרב מכל-זרעכם אל-הקודשים אשר
יקדישו בני-ישראל ליהוה, וטומאתו, עליו: ונכרתה הנפש ההיא, מלפניי--אני
יהוה.
ד איש איש מזרע אהרון, והוא צרוע או זב--בקודשים לא יאכל, עד אשר יטהר; והנוגע, בכל-טמא-נפש, או איש, אשר-תצא ממנו שכבת-זרע.
ה או-איש אשר ייגע, בכל-שרץ אשר יטמא-לו; או באדם אשר יטמא-לו, לכול טומאתו.
ו נפש אשר תיגע-בו, וטמאה עד-הערב; ולא יאכל מן-הקודשים, כי אם-רחץ בשרו במים.
ז ובא השמש, וטהר; ואחר יאכל מן-הקודשים, כי לחמו הוא.
ח נבילה וטריפה לא יאכל, לטומאה-בה: אני, יהוה.
ט ושמרו את-משמרתי, ולא-ישאו עליו חטא, ומתו בו, כי יחללוהו: אני יהוה, מקדשם.
י וכל-זר, לא-יאכל קודש; תושב כוהן ושכיר, לא-יאכל קודש.
יא וכוהן, כי-יקנה נפש קניין כספו--הוא, יאכל בו; ויליד ביתו, הם יאכלו בלחמו.
יב ובת-כוהן--כי תהיה, לאיש זר: היא, בתרומת הקודשים לא תאכל.
יג ובת-כוהן כי תהיה אלמנה וגרושה, וזרע אין לה--ושבה אל-בית אביה כנעוריה, מלחם אביה תאכל; וכל-זר, לא-יאכל בו.
יד ואיש, כי-יאכל קודש בשגגה--ויסף חמישיתו עליו, ונתן לכוהן את-הקודש.
טו ולא יחללו, את-קודשי בני ישראל--את אשר-ירימו, ליהוה.
טז והשיאו אותם עוון אשמה, באוכלם את-קודשיהם: כי אני יהוה, מקדשם. {פ}
יז וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
יח דבר אל-אהרון ואל-בניו, ואל כל-בני ישראל, ואמרת, אליהם: איש
איש מבית ישראל ומן-הגר בישראל, אשר יקריב קרבנו לכל-נדריהם ולכל-נדבותם,
אשר-יקריבו ליהוה, לעולה.
יט לרצונכם: תמים זכר--בבקר, בכשבים ובעיזים.
כ כול אשר-בו מום, לא תקריבו: כי-לא לרצון, יהיה לכם.
כא ואיש, כי-יקריב זבח-שלמים ליהוה, לפלא-נדר או לנדבה, בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון, כל-מום לא יהיה-בו.
כב עוורת או שבור או-חרוץ או-יבלת, או גרב או ילפת--לא-תקריבו אלה, ליהוה; ואישה, לא-תיתנו מהם על-המזבח--ליהוה.
כג ושור ושה, שרוע וקלוט--נדבה תעשה אותו, ולנדר לא יירצה.
כד ומעוך וכתות ונתוק וכרות, לא תקריבו ליהוה; ובארצכם, לא תעשו.
כה ומיד בן-נכר, לא תקריבו את-לחם אלוהיכם--מכל-אלה: כי מושחתם בהם מום בם, לא יירצו לכם. {ס}
כו וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
כז שור או-כשב או-עז כי ייוולד, והיה שבעת ימים תחת אימו; ומיום השמיני, והלאה, יירצה, לקרבן אישה ליהוה.
כח ושור, או-שה--אותו ואת-בנו, לא תשחטו ביום אחד.
כט וכי-תזבחו זבח-תודה, ליהוה--לרצונכם, תזבחו.
ל ביום ההוא ייאכל, לא-תותירו ממנו עד-בוקר: אני, יהוה.
לא ושמרתם, מצוותיי, ועשיתם, אותם: אני, יהוה.
לב ולא תחללו, את-שם קודשי, ונקדשתי, בתוך בני ישראל: אני יהוה, מקדשכם.
לג המוציא אתכם מארץ מצריים, להיות לכם לאלוהים: אני, יהוה.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar