א לא-תעשו לכם אלילים, ופסל ומצבה לא-תקימו לכם, ואבן משכית לא תיתנו בארצכם, להשתחוות עליה: כי אני יהוה, אלוהיכם.
ב את-שבתותיי תשמורו, ומקדשי תיראו: אני, יהוה. {פ}
ג אם-בחוקותיי, תלכו; ואת-מצוותיי תשמרו, ועשיתם אותם.
ד ונתתי גשמיכם, בעיתם; ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פרייו.
ה והשיג לכם דיש את-בציר, ובציר ישיג את-זרע; ואכלתם לחמכם לשובע, וישבתם לבטח בארצכם.
ו ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד; והשבתי חיה רעה, מן-הארץ, וחרב, לא-תעבור בארצכם.
ז ורדפתם, את-אויביכם; ונפלו לפניכם, לחרב.
ח ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו; ונפלו אויביכם לפניכם, לחרב.
ט ופניתי אליכם--והפריתי אתכם, והרביתי אתכם; והקימותי את-בריתי, איתכם.
י ואכלתם ישן, נושן; וישן, מפני חדש תוציאו.
יא ונתתי משכני, בתוככם; ולא-תגעל נפשי, אתכם.
יב והתהלכתי, בתוככם, והייתי לכם, לאלוהים; ואתם, תהיו-לי לעם.
יג אני יהוה אלוהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצריים, מהיות להם, עבדים; ואשבור מוטות עולכם, ואולך אתכם קוממייות. {פ}
יד ואם-לא תשמעו, לי; ולא תעשו, את כל-המצוות האלה.
טו ואם-בחוקותיי תמאסו, ואם את-משפטיי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את-כל-מצוותיי, להפרכם את-בריתי.
טז אף-אני אעשה-זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה את-השחפת ואת-הקדחת, מכלות עיניים, ומדיבות נפש; וזרעתם לריק זרעכם, ואכלוהו אויביכם.
יז ונתתי פניי בכם, וניגפתם לפני אויביכם; ורדו בכם שונאיכם, ונסתם ואין-רודף אתכם.
יח ואם-עד-אלה--לא תשמעו, לי: ויספתי לייסרה אתכם, שבע על-חטאותיכם.
יט ושברתי, את-גאון עוזכם; ונתתי את-שמיכם כברזל, ואת-ארצכם כנחושה.
כ ותם לריק, כוחכם; ולא-תיתן ארצכם, את-יבולה, ועץ הארץ, לא ייתן פרייו.
כא ואם-תלכו עימי קרי, ולא תאבו לשמוע לי--ויספתי עליכם מכה, שבע כחטאותיכם.
כב והשלחתי בכם את-חית השדה, ושיכלה אתכם, והכריתה את-בהמתכם, והמעיטה אתכם; ונשמו, דרכיכם.
כג ואם-באלה--לא תיווסרו, לי; והלכתם עימי, קרי.
כד והלכתי אף-אני עימכם, בקרי; והכיתי אתכם גם-אני, שבע על-חטאותיכם.
כה והבאתי עליכם חרב, נוקמת נקם-ברית, ונאספתם, אל-עריכם; ושילחתי דבר בתוככם, וניתתם ביד-אויב.
כו בשברי לכם, מטה-לחם, ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד, והשיבו לחמכם במשקל; ואכלתם, ולא תשבעו. {ס}
כז ואם-בזאת--לא תשמעו, לי; והלכתם עימי, בקרי.
כח והלכתי עימכם, בחמת-קרי; וייסרתי אתכם אף-אני, שבע על-חטאותיכם.
כט ואכלתם, בשר בניכם; ובשר בנותיכם, תאכלו.
ל והשמדתי את-במותיכם, והכרתי את-חמניכם, ונתתי את-פגריכם, על-פגרי גילוליכם; וגעלה נפשי, אתכם.
לא ונתתי את-עריכם חורבה, והשימותי את-מקדשיכם; ולא אריח, בריח ניחוחכם.
לב והשימותי אני, את-הארץ; ושממו עליה אויביכם, היושבים בה.
לג ואתכם אזרה בגויים, והריקותי אחריכם חרב; והייתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חורבה.
לד אז תרצה הארץ את-שבתותיה, כול ימי הושמה, ואתם, בארץ אויביכם; אז תשבת הארץ, והרצת את-שבתותיה.
לה כל-ימי הושמה, תשבות, את אשר לא-שבתה בשבתותיכם, בשבתכם עליה.
לו והנשארים בכם--והבאתי מורך בלבבם, בארצות אויביהם; ורדף אותם, קול עלה נידף, ונסו מנוסת-חרב ונפלו, ואין רודף.
לז וכשלו איש-באחיו כמפני-חרב, ורודף אין; ולא-תהיה לכם תקומה, לפני אויביכם.
לח ואבדתם, בגויים; ואכלה אתכם, ארץ אויביכם.
לט והנשארים בכם, יימקו בעוונם, בארצות, אויביכם; ואף בעוונות אבותם, איתם יימקו.
מ והתוודו את-עוונם ואת-עוון אבותם, במעלם אשר מעלו-בי, ואף, אשר-הלכו עימי בקרי.
מא אף-אני, אלך עימם בקרי, והבאתי אותם, בארץ אויביהם; או-אז ייכנע, לבבם הערל, ואז, ירצו את-עוונם.
מב וזכרתי, את-בריתי יעקוב; ואף את-בריתי יצחק ואף את-בריתי אברהם, אזכור--והארץ אזכור.
מג והארץ תיעזב מהם ותירץ את-שבתותיה, בוהשמה מהם, והם, ירצו את-עוונם; יען וביען--במשפטיי מאסו, ואת-חוקותיי געלה נפשם.
מד ואף-גם-זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא-מאסתים ולא-געלתים לכלותם--להפר בריתי, איתם: כי אני יהוה, אלוהיהם.
מה וזכרתי להם, ברית ראשונים: אשר הוצאתי-אותם מארץ מצריים לעיני הגויים, להיות להם לאלוהים--אני יהוה.
מו אלה החוקים והמשפטים, והתורות, אשר נתן יהוה, בינו ובין בני ישראל--בהר סיניי, ביד-משה.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar