א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
ב דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם, מועדי יהוה, אשר-תקראו אותם מקראי קודש--אלה הם, מועדיי.
ג ששת ימים, תיעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון מקרא-קודש, כל-מלאכה לא תעשו: שבת היא ליהוה, בכול מושבותיכם. {פ}
ד אלה מועדי יהוה, מקראי קודש, אשר-תקראו אותם, במועדם.
ה בחודש הראשון, בארבעה עשר לחודש--בין הערביים: פסח, ליהוה.
ו ובחמישה עשר יום לחודש הזה, חג המצות ליהוה: שבעת ימים, מצות תאכלו.
ז ביום, הראשון, מקרא-קודש, יהיה לכם; כל-מלאכת עבודה, לא תעשו.
ח והקרבתם אישה ליהוה, שבעת ימים; ביום השביעי מקרא-קודש, כל-מלאכת עבודה לא תעשו. {פ}
ט וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
י דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם, כי-תבואו אל-הארץ אשר אני נותן לכם, וקצרתם את-קצירה--והבאתם את-עומר ראשית קצירכם, אל-הכוהן.
יא והניף את-העומר לפני יהוה, לרצונכם; ממוחרת, השבת, יניפנו, הכוהן.
יב ועשיתם, ביום הניפכם את-העומר, כבש תמים בן-שנתו לעולה, ליהוה.
יג ומנחתו שני עשרונים סולת בלולה בשמן, אישה ליהוה--ריח ניחוח; ונסכו יין, רביעית ההין.
יד ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו, עד-עצם היום הזה--עד הביאכם, את-קרבן אלוהיכם: חוקת עולם לדורותיכם, בכול מושבותיכם. {ס}
טו וספרתם לכם, ממוחרת השבת, מיום הביאכם, את-עומר התנופה: שבע שבתות, תמימות תהיינה.
טז עד ממוחרת השבת השביעית, תספרו חמישים יום; והקרבתם מנחה חדשה, ליהוה.
יז ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, שתיים שני עשרונים--סולת תהיינה, חמץ תיאפינה: ביכורים, ליהוה.
יח והקרבתם על-הלחם, שבעת כבשים תמימים בני שנה, ופר בן-בקר אחד,
ואילים שניים: יהיו עולה, ליהוה, ומנחתם ונסכיהם, אישה ריח-ניחוח ליהוה.
יט ועשיתם שעיר-עיזים אחד, לחטאת; ושני כבשים בני שנה, לזבח שלמים.
כ והניף הכוהן אותם על לחם הביכורים תנופה, לפני יהוה, על-שני, כבשים; קודש יהיו ליהוה, לכוהן.
כא וקראתם בעצם היום הזה, מקרא-קודש יהיה לכם--כל-מלאכת עבודה, לא תעשו: חוקת עולם בכל-מושבותיכם, לדורותיכם.
כב ובקוצרכם את-קציר ארצכם, לא-תכלה פאת שדך בקוצרך, ולקט קצירך, לא תלקט; לעני ולגר תעזוב אותם, אני יהוה אלוהיכם. {פ}
כג וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
כד דבר אל-בני ישראל, לאמור: בחודש השביעי באחד לחודש, יהיה לכם שבתון--זכרון תרועה, מקרא-קודש.
כה כל-מלאכת עבודה, לא תעשו; והקרבתם אישה, ליהוה. {ס}
כו וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
כז אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא-קודש יהיה לכם, ועיניתם, את-נפשותיכם; והקרבתם אישה, ליהוה.
כח וכל-מלאכה לא תעשו, בעצם היום הזה: כי יום כיפורים, הוא, לכפר עליכם, לפני יהוה אלוהיכם.
כט כי כל-הנפש אשר לא-תעונה, בעצם היום הזה--ונכרתה, מעמיה.
ל וכל-הנפש, אשר תעשה כל-מלאכה, בעצם, היום הזה--והאבדתי את-הנפש ההיא, מקרב עמה.
לא כל-מלאכה, לא תעשו: חוקת עולם לדורותיכם, בכול מושבותיכם.
לב שבת שבתון הוא לכם, ועיניתם את-נפשותיכם; בתשעה לחודש, בערב--מערב עד-ערב, תשבתו שבתכם. {פ}
לג וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
לד דבר אל-בני ישראל, לאמור: בחמישה עשר יום, לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים, ליהוה.
לה ביום הראשון, מקרא-קודש; כל-מלאכת עבודה, לא תעשו.
לו שבעת ימים, תקריבו אישה ליהוה; ביום השמיני מקרא-קודש יהיה לכם והקרבתם אישה ליהוה, עצרת היא--כל-מלאכת עבודה, לא תעשו.
לז אלה מועדי יהוה, אשר-תקראו אותם מקראי קודש: להקריב אישה ליהוה, עולה ומנחה זבח ונסכים--דבר-יום ביומו.
לח מלבד, שבתות יהוה; ומלבד מתנותיכם, ומלבד כל-נדריכם ומלבד כל-נדבותיכם, אשר תיתנו, ליהוה.
לט אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי, באוספכם את-תבואת הארץ, תחוגו את-חג-יהוה, שבעת ימים; ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון.
מ ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ-עבות, וערבי-נחל; ושמחתם, לפני יהוה אלוהיכם--שבעת ימים.
מא וחגותם אותו חג ליהוה, שבעת ימים בשנה: חוקת עולם לדורותיכם, בחודש השביעי תחוגו אותו.
מב בסוכות תשבו, שבעת ימים; כל-האזרח, בישראל, יישבו, בסוכות.
מג למען, יידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את-בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצריים: אני, יהוה אלוהיכם.
מד וידבר משה, את-מועדי יהוה, אל-בני, ישראל.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar