א ונפש, כי-תקריב קרבן מנחה ליהוה--סולת, יהיה קרבנו; ויצק עליה שמן, ונתן עליה לבונה.
ב והביאה, אל-בני אהרון הכוהנים, וקמץ משם מלוא קומצו מסולתה
ומשמנה, על כל-לבונתה; והקטיר הכוהן את-אזכרתה, המזבחה--אישה ריח ניחוח,
ליהוה.
ג והנותרת, מן-המנחה--לאהרון, ולבניו: קודש קודשים, מאישי יהוה. {ס}
ד וכי תקריב קרבן מנחה, מאפה תנור--סולת חלות מצות בלולות בשמן, ורקיקי מצות משוחים בשמן. {ס}
ה ואם-מנחה על-המחבת, קרבנך--סולת בלולה בשמן, מצה תהיה.
ו פתות אותה פיתים, ויצקת עליה שמן; מנחה, היא. {ס}
ז ואם-מנחת מרחשת, קרבנך--סולת בשמן, תיעשה.
ח והבאת את-המנחה, אשר ייעשה מאלה--ליהוה; והקריבה, אל-הכוהן, והגישה, אל-המזבח.
ט והרים הכוהן מן-המנחה את-אזכרתה, והקטיר המזבחה--אישה ריח ניחוח, ליהוה.
י והנותרת, מן-המנחה--לאהרון, ולבניו: קודש קודשים, מאישי יהוה.
יא כל-המנחה, אשר תקריבו ליהוה--לא תיעשה, חמץ: כי כל-שאור וכל-דבש, לא-תקטירו ממנו אישה ליהוה.
יב קרבן ראשית תקריבו אותם, ליהוה; ואל-המזבח לא-יעלו, לריח ניחוח.
יג וכל-קרבן מנחתך, במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלוהיך, מעל מנחתך; על כל-קרבנך, תקריב מלח. {ס}
יד ואם-תקריב מנחת ביכורים, ליהוה--אביב קלוי באש, גרש כרמל, תקריב, את מנחת ביכוריך.
טו ונתת עליה שמן, ושמת עליה לבונה; מנחה, היא.
טז והקטיר הכוהן את-אזכרתה, מגרשה ומשמנה, על, כל-לבונתה--אישה, ליהוה.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar