א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
ב דבר אל-כל-עדת בני-ישראל, ואמרת אליהם--קדושים תהיו: כי קדוש, אני יהוה אלוהיכם.
ג איש אימו ואביו תיראו, ואת-שבתותיי תשמורו: אני, יהוה אלוהיכם.
ד אל-תפנו, אל-האלילים, ואלוהי מסכה, לא תעשו לכם: אני, יהוה אלוהיכם.
ה וכי תזבחו זבח שלמים, ליהוה--לרצונכם, תזבחוהו.
ו ביום זבחכם ייאכל, וממוחרת; והנותר עד-יום השלישי, באש יישרף.
ז ואם היאכול ייאכל, ביום השלישי--פיגול הוא, לא יירצה.
ח ואוכליו עוונו יישא, כי-את-קודש יהוה חילל; ונכרתה הנפש ההיא, מעמיה.
ט ובקוצרכם את-קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך לקצור; ולקט קצירך, לא תלקט.
י וכרמך לא תעולל, ופרט כרמך לא תלקט: לעני ולגר תעזוב אותם, אני יהוה אלוהיכם.
יא לא, תגנובו; ולא-תכחשו ולא-תשקרו, איש בעמיתו.
יב ולא-תישבעו בשמי, לשקר: וחיללת את-שם אלוהיך, אני יהוה.
יג לא-תעשוק את-ריעך, ולא תגזול; לא-תלין פעולת שכיר, איתך--עד-בוקר.
יד לא-תקלל חירש--ולפני עיוור, לא תיתן מכשול; ויראת מאלוהיך, אני יהוה.
טו לא-תעשו עוול, במשפט--לא-תישא פני-דל, ולא תהדר פני גדול: בצדק, תשפוט עמיתך.
טז לא-תלך רכיל בעמיך, לא תעמוד על-דם ריעך: אני, יהוה.
יז לא-תשנא את-אחיך, בלבבך; הוכח תוכיח את-עמיתך, ולא-תישא עליו חטא.
יח לא-תיקום ולא-תיטור את-בני עמך, ואהבת לריעך כמוך: אני, יהוה.
יט את-חוקותיי, תשמורו--בהמתך לא-תרביע כלאיים, שדך לא-תזרע כלאיים; ובגד כלאיים שעטנז, לא יעלה עליך.
כ ואיש כי-ישכב את-אישה שכבת-זרע, והיא שפחה נחרפת לאיש, והופדה לא נפדתה, או חופשה לא ניתן-לה--ביקורת תהיה לא יומתו, כי-לא חופשה.
כא והביא את-אשמו ליהוה, אל-פתח אוהל מועד--איל, אשם.
כב וכיפר עליו הכוהן באיל האשם, לפני יהוה, על-חטאתו, אשר חטא; ונסלח לו, מחטאתו אשר חטא. {פ}
כג וכי-תבואו אל-הארץ, ונטעתם כל-עץ מאכל--וערלתם עורלתו, את-פרייו; שלוש שנים, יהיה לכם ערלים--לא ייאכל.
כד ובשנה, הרביעית, יהיה, כל-פרייו--קודש הילולים, ליהוה.
כה ובשנה החמישית, תאכלו את-פרייו, להוסיף לכם, תבואתו: אני, יהוה אלוהיכם.
כו לא תאכלו, על-הדם; לא תנחשו, ולא תעוננו.
כז לא תקיפו, פאת ראשכם; ולא תשחית, את פאת זקנך.
כח ושרט לנפש, לא תיתנו בבשרכם, וכתובת קעקע, לא תיתנו בכם: אני, יהוה.
כט אל-תחלל את-בתך, להזנותה; ולא-תזנה הארץ, ומלאה הארץ זימה.
ל את-שבתותיי תשמורו, ומקדשי תיראו: אני, יהוה.
לא אל-תפנו אל-האובות ואל-היידעונים, אל-תבקשו לטומאה בהם: אני, יהוה אלוהיכם.
לב מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן; ויראת מאלוהיך, אני יהוה. {ס}
לג וכי-יגור איתך גר, בארצכם--לא תונו, אותו.
לד כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם, ואהבת לו כמוך--כי-גרים הייתם, בארץ מצריים: אני, יהוה אלוהיכם.
לה לא-תעשו עוול, במשפט, במידה, במשקל ובמשורה.
לו מאזני צדק אבני-צדק, איפת צדק והין צדק--יהיה לכם: אני יהוה אלוהיכם, אשר-הוצאתי אתכם מארץ מצריים.
לז ושמרתם את-כל-חוקותיי ואת-כל-משפטיי, ועשיתם אותם: אני, יהוה.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar