א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
ב דבר אל-בני ישראל, לאמור, אישה כי תזריע, וילדה זכר--וטמאה שבעת ימים, כימי נידת דוותה תטמא.
ג וביום, השמיני, יימול, בשר עורלתו.
ד ושלושים יום ושלושת ימים, תשב בדמי טוהרה; בכל-קודש לא-תיגע, ואל-המקדש לא תבוא, עד-מלאות, ימי טוהרה.
ה ואם-נקבה תלד, וטמאה שבועיים כנידתה; ושישים יום וששת ימים, תשב על-דמי טוהרה.
ו ובמלאות ימי טוהרה, לבן או לבת, תביא כבש בן-שנתו לעולה, ובן-יונה או-תור לחטאת--אל-פתח אוהל-מועד, אל-הכוהן.
ז והקריבו לפני יהוה, וכיפר עליה, וטהרה, ממקור דמיה: זאת תורת היולדת, לזכר או לנקבה.
ח ואם-לא תמצא ידה, די שה--ולקחה שתי-תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת; וכיפר עליה הכוהן, וטהרה.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar