Selasa, 17 Maret 2015

Hebrew Bible / Genesis / Chapter 47

א ויבוא יוסף, ויגד לפרעה, ויאמר אבי ואחיי וצאנם ובקרם וכל-אשר להם, באו מארץ כנען; והנם, בארץ גושן
.  ב ומקצה אחיו, לקח חמישה אנשים; ויציגם, לפני פרעה
.  ג ויאמר פרעה אל-אחיו, מה-מעשיכם; ויאמרו אל-פרעה, רועי צאן עבדיך--גם-אנחנו, גם-אבותינו
.  ד ויאמרו אל-פרעה, לגור בארץ באנו, כי-אין מרעה לצאן אשר לעבדיך, כי-כבד הרעב בארץ כנען; ועתה יישבו-נא עבדיך, בארץ גושן
.  ה ויאמר פרעה, אל-יוסף לאמור:  אביך ואחיך, באו אליך
.  ו ארץ מצריים, לפניך היא--במיטב הארץ, הושב את-אביך ואת-אחיך:  יישבו, בארץ גושן--ואם-ידעת ויש-בם אנשי-חיל, ושמתם שרי מקנה על-אשר-לי
.  ז ויבא יוסף את-יעקוב אביו, ויעמידהו לפני פרעה; ויברך יעקוב, את-פרעה
.  ח ויאמר פרעה, אל-יעקוב:  כמה, ימי שני חייך
.  ט ויאמר יעקוב, אל-פרעה, ימי שני מגוריי, שלושים ומאת שנה:  מעט ורעים, היו ימי שני חיי, ולא השיגו את-ימי שני חיי אבותיי, בימי מגוריהם
.  י ויברך יעקוב, את-פרעה; וייצא, מלפני פרעה
.  יא ויושב יוסף, את-אביו ואת-אחיו, וייתן להם אחוזה בארץ מצריים, במיטב הארץ בארץ רעמסס--כאשר, ציווה פרעה
.  יב ויכלכל יוסף את-אביו ואת-אחיו, ואת כל-בית אביו--לחם, לפי הטף
.  יג ולחם אין בכל-הארץ, כי-כבד הרעב מאוד; ותלה ארץ מצריים, וארץ כנען, מפני, הרעב
.  יד וילקט יוסף, את-כל-הכסף הנמצא בארץ-מצריים ובארץ כנען, בשבר, אשר-הם שוברים; ויבא יוסף את-הכסף, ביתה פרעה
.  טו וייתום הכסף, מארץ מצריים ומארץ כנען, ויבואו כל-מצריים אל-יוסף לאמור הבה-לנו לחם, ולמה נמות נגדך:  כי אפס, כסף
.  טז ויאמר יוסף הבו מקניכם, ואתנה לכם במקניכם--אם-אפס, כסף
.  יז ויביאו את-מקניהם, אל-יוסף, וייתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר, ובחמורים; וינהלם בלחם בכל-מקניהם, בשנה ההיא
.  יח ותיתום, השנה ההיא, ויבואו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא-נכחד מאדוני, כי אם-תם הכסף ומקנה הבהמה אל-אדוני:  לא נשאר לפני אדוני, בלתי אם-גווייתנו ואדמתנו
.  יט למה נמות לעיניך, גם-אנחנו גם אדמתנו--קנה-אותנו ואת-אדמתנו, בלחם; ונהיה אנחנו ואדמתנו, עבדים לפרעה, ותן-זרע ונחיה ולא נמות, והאדמה לא תישם
.  כ וייקן יוסף את-כל-אדמת מצריים, לפרעה, כי-מכרו מצריים איש שדהו, כי-חזק עליהם הרעב; ותהי הארץ, לפרעה
.  כא ואת-העם--העביר אותו, לערים:  מקצה גבול-מצריים, ועד-קצהו
.  כב רק אדמת הכוהנים, לא קנה:  כי חוק לכוהנים מאת פרעה, ואכלו את-חוקם אשר נתן להם פרעה--על-כן, לא מכרו את-אדמתם
.  כג ויאמר יוסף אל-העם, הן קניתי אתכם היום ואת-אדמתכם לפרעה; הא-לכם זרע, וזרעתם את-האדמה
.  כד והיה, בתבואות, ונתתם חמישית, לפרעה; וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאוכלכם, ולאשר בבתיכם--ולאכול לטפכם
.  כה ויאמרו, החייתנו; נמצא-חן בעיני אדוני, והיינו עבדים לפרעה
.  כו וישם אותה יוסף לחוק עד-היום הזה על-אדמת מצריים, לפרעה--לחומש:  רק אדמת הכוהנים, לבדם--לא הייתה, לפרעה
.  כז ויישב ישראל בארץ מצריים, בארץ גושן; וייאחזו בה, ויפרו וירבו מאוד
.  כח ויחי יעקוב בארץ מצריים, שבע עשרה שנה; ויהי ימי-יעקוב, שני חייו--שבע שנים, וארבעים ומאת שנה
.  כט ויקרבו ימי-ישראל, למות, ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם-נא מצאתי חן בעיניך, שים-נא ידך תחת ירכי; ועשית עימדי חסד ואמת, אל-נא תקברני במצריים
.  ל ושכבתי, עם-אבותיי, ונשאתני ממצריים, וקברתני בקבורתם; ויאמר, אנוכי אעשה כדברך
.  לא ויאמר, הישבעה לי--ויישבע, לו; וישתחו ישראל, על-ראש המיטה
.
Diposting oleh di

Tidak ada komentar:

Posting Komentar

Langganan: Posting Komentar (Atom)