Selasa, 17 Maret 2015

Hebrew Bible / Genesis / Chapter 29

א ויישא יעקוב, רגליו; וילך, ארצה בני-קדם
ב וירא והנה באר בשדה, והנה-שם שלושה עדרי-צאן רובצים עליה--כי מן-הבאר ההיא, ישקו העדרים; והאבן גדולה, על-פי הבאר
ג ונאספו-שמה כל-העדרים, וגללו את-האבן מעל פי הבאר, והשקו, את-הצאן; והשיבו את-האבן על-פי הבאר, למקומה
ד ויאמר להם יעקוב, אחיי מאיין אתם; ויאמרו, מחרן אנחנו
ה ויאמר להם, הידעתם את-לבן בן-נחור; ויאמרו, ידענו
ו ויאמר להם, השלום לו; ויאמרו שלום--והנה רחל בתו, באה עם-הצאן
זויאמר, הן עוד היום גדול--לא-עת, היאסף המקנה; השקו הצאן, ולכו רעו
ח ויאמרו, לא נוכל, עד אשר ייאספו כל-העדרים, וגללו את-האבן מעל פי הבאר; והשקינו, הצאן
ט עודנו, מדבר עימם; ורחל באה, עם-הצאן אשר לאביה--כי רועה, היא
י ויהי כאשר ראה יעקוב את-רחל, בת-לבן אחי אימו, ואת-צאן לבן, אחי
אימו; וייגש יעקוב, ויגל את-האבן מעל פי הבאר, וישק, את-צאן לבן אחי אימו.   
יא ויישק יעקוב, לרחל; ויישא את-קולו, ויבך
יב ויגד יעקוב לרחל, כי אחי אביה הוא, וכי בן-רבקה, הוא; ותרץ, ותגד לאביה
יג ויהי כשמוע לבן את-שמע יעקוב בן-אחותו, וירץ לקראתו ויחבק-לו וינשק-לו, ויביאהו, אל-ביתו; ויספר ללבן, את כל-הדברים האלה
יד ויאמר לו לבן, אך עצמי ובשרי אתה; ויישב עימו, חודש ימים
טו ויאמר לבן, ליעקוב, הכי-אחי אתה, ועבדתני חינם; הגידה לי, מה-משכורתך
טז וללבן, שתי בנות:  שם הגדולה לאה, ושם הקטנה רחל
יז ועיני לאה, רכות; ורחל, הייתה, יפת-תואר, ויפת מראה
יח ויאהב יעקוב, את-רחל; ויאמר, אעבודך שבע שנים, ברחל בתך, הקטנה
יט ויאמר לבן, טוב תיתי אותה לך, מתיתי אותה, לאיש אחר; שבה, עימדי
כ ויעבוד יעקוב ברחל, שבע שנים; ויהיו בעיניו כימים אחדים, באהבתו אותה
כא ויאמר יעקוב אל-לבן הבה את-אשתי, כי מלאו ימיי; ואבואה, אליה
כב ויאסוף לבן את-כל-אנשי המקום, ויעש משתה
כג ויהי בערב--וייקח את-לאה בתו, ויבא אותה אליו; ויבוא, אליה
כד וייתן לבן לה, את-זלפה שפחתו--ללאה בתו, שפחה
כה ויהי בבוקר, והנה-היא לאה; ויאמר אל-לבן, מה-זאת עשית לי--הלוא ברחל עבדתי עימך, ולמה רימיתני
כו ויאמר לבן, לא-ייעשה כן במקומנו--לתת הצעירה, לפני הבכירה
כז מלא, שבוע זאת; וניתנה לך גם-את-זאת, בעבודה אשר תעבוד עימדי, עוד, שבע-שנים אחרות
כח ויעש יעקוב כן, וימלא שבוע זאת; וייתן-לו את-רחל בתו, לו לאישה
כט וייתן לבן לרחל בתו, את-בלהה שפחתו--לה, לשפחה
ל ויבוא גם אל-רחל, ויאהב גם-את-רחל מלאה; ויעבוד עימו, עוד שבע-שנים אחרות
לא וירא יהוה כי-שנואה לאה, ויפתח את-רחמה; ורחל, עקרה
לב ותהר לאה ותלד בן, ותקרא שמו ראובן:  כי אמרה, כי-ראה יהוה בעוניי--כי עתה, יאהבני אישי
לג ותהר עוד, ותלד בן, ותאמר כי-שמע יהוה כי-שנואה אנוכי, וייתן-לי גם-את-זה; ותקרא שמו, שמעון
לד ותהר עוד, ותלד בן, ותאמר עתה הפעם יילווה אישי אליי, כי-ילדתי לו שלושה בנים; על-כן קרא-שמו, לוי
לה ותהר עוד ותלד בן, ותאמר הפעם אודה את-יהוה--על-כן קראה שמו, יהודה; ותעמוד, מלדת
.

Tidak ada komentar:

Posting Komentar