Selasa, 17 Maret 2015

Hebrew Bible / Genesis / Chapter 45

א ולא-יכול יוסף להתאפק, לכול הניצבים עליו, ויקרא, הוציאו כל-איש מעליי; ולא-עמד איש איתו, בהתוודע יוסף אל-אחיו
.  ב וייתן את-קולו, בבכי; וישמעו מצריים, וישמע בית פרעה
.  ג ויאמר יוסף אל-אחיו אני יוסף, העוד אבי חי; ולא-יכלו אחיו לענות אותו, כי נבהלו מפניו
.  ד ויאמר יוסף אל-אחיו גשו-נא אליי, וייגשו; ויאמר, אני יוסף אחיכם, אשר-מכרתם אותי, מצריימה
.  ה ועתה אל-תיעצבו, ואל-ייחר בעיניכם, כי-מכרתם אותי, הנה:  כי למחיה, שלחני אלוהים לפניכם
.  ו כי-זה שנתיים הרעב, בקרב הארץ; ועוד חמש שנים, אשר אין-חריש וקציר
.  ז וישלחני אלוהים לפניכם, לשום לכם שארית בארץ, ולהחיות לכם, לפליטה גדולה
.  ח ועתה, לא-אתם שלחתם אותי הנה, כי, האלוהים; וישימני לאב לפרעה, ולאדון לכל-ביתו, ומושל, בכל-ארץ מצריים
.  ט מהרו, ועלו אל-אבי, ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף, שמני אלוהים לאדון לכל-מצריים; רדה אליי, אל-תעמוד
.  י וישבת בארץ-גושן, והיית קרוב אליי--אתה, ובניך ובני בניך; וצאנך ובקרך, וכל-אשר-לך
.  יא וכילכלתי אותך שם, כי-עוד חמש שנים רעב:  פן-תיוורש אתה וביתך, וכל-אשר-לך
.  יב והנה עיניכם רואות, ועיני אחי בנימין:  כי-פי, המדבר אליכם
.  יג והגדתם לאבי, את-כל-כבודי במצריים, ואת, כל-אשר ראיתם; ומיהרתם והורדתם את-אבי, הנה
.  יד וייפול על-צווארי בנימין-אחיו, ויבך; ובנימין--בכה, על-צוואריו
.  טו וינשק לכל-אחיו, ויבך עליהם; ואחרי כן, דיברו אחיו איתו
.  טז והקול נשמע, בית פרעה לאמור, באו, אחי יוסף; וייטב בעיני פרעה, ובעיני עבדיו
.  יז ויאמר פרעה אל-יוסף, אמור אל-אחיך זאת עשו:  טענו, את-בעירכם, ולכו-בואו, ארצה כנען
.  יח וקחו את-אביכם ואת-בתיכם, ובואו אליי; ואתנה לכם, את-טוב ארץ מצריים, ואכלו, את-חלב הארץ
.  יט ואתה צווית, זאת עשו:  קחו-לכם מארץ מצריים עגלות, לטפכם ולנשיכם, ונשאתם את-אביכם, ובאתם
.  כ ועינכם, אל-תחוס על-כליכם:  כי-טוב כל-ארץ מצריים, לכם הוא
.  כא ויעשו-כן בני ישראל, וייתן להם יוסף עגלות על-פי פרעה; וייתן להם צידה, לדרך
.  כב לכולם נתן לאיש, חליפות שמלות; ולבנימין נתן שלוש מאות כסף, וחמש חליפות שמלות
.  כג ולאביו שלח כזאת, עשרה חמורים, נושאים, מטוב מצריים; ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון, לאביו--לדרך
.  כד וישלח את-אחיו, וילכו; ויאמר אליהם, אל-תרגזו בדרך
.  כה ויעלו, ממצריים; ויבואו ארץ כנען, אל-יעקוב אביהם
.  כו ויגידו לו לאמור, עוד יוסף חי, וכי-הוא מושל, בכל-ארץ מצריים; ויפג ליבו, כי לא-האמין להם
.  כז וידברו אליו, את כל-דברי יוסף אשר דיבר אליהם, וירא את-העגלות, אשר-שלח יוסף לשאת אותו; ותחי, רוח יעקוב אביהם
.  כח ויאמר, ישראל, רב עוד-יוסף בני, חי; אלכה ואראנו, בטרם אמות
.
Diposting oleh di

Tidak ada komentar:

Posting Komentar

Langganan: Posting Komentar (Atom)