Selasa, 17 Maret 2015

Hebrew Bible / Genesis / Chapter 27

א ויהי כי-זקן יצחק, ותכהינה עיניו מראות; ויקרא את-עשיו בנו הגדול, ויאמר אליו בני, ויאמר אליו, הנני
.  ב ויאמר, הנה-נא זקנתי; לא ידעתי, יום מותי
.  ג ועתה שא-נא כליך, תלייך וקשתך; וצא, השדה, וצודה לי, ציד
.  ד ועשה-לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי--ואוכלה:  בעבור תברכך נפשי, בטרם אמות
.  ה ורבקה שומעת--בדבר יצחק, אל-עשיו בנו; וילך עשיו השדה, לצוד ציד להביא
.  ו ורבקה, אמרה, אל-יעקוב בנה, לאמור:  הנה שמעתי את-אביך, מדבר אל-עשיו אחיך לאמור
.  ז הביאה לי ציד ועשה-לי מטעמים, ואוכלה; ואברכך לפני יהוה, לפני מותי
.  ח ועתה בני, שמע בקולי--לאשר אני, מצווה אותך
.  ט לך-נא, אל-הצאן, וקח-לי משם שני גדיי עיזים, טובים; ואעשה אותם מטעמים לאביך, כאשר אהב
.  י והבאת לאביך, ואכל, בעבור אשר יברכך, לפני מותו
.  יא ויאמר יעקוב, אל-רבקה אימו:  הן עשיו אחי איש שעיר, ואנוכי איש חלק
.  יב אוליי ימושני אבי, והייתי בעיניו כמתעתע; והבאתי עליי קללה, ולא ברכה
.  יג ותאמר לו אימו, עליי קללתך בני; אך שמע בקולי, ולך קח-לי
.  יד וילך, וייקח, ויבא, לאימו; ותעש אימו מטעמים, כאשר אהב אביו
.  טו ותיקח רבקה את-בגדי עשיו בנה הגדול, החמודות, אשר איתה, בבית; ותלבש את-יעקוב, בנה הקטן
.  טז ואת, עורות גדיי העיזים, הלבישה, על-ידיו--ועל, חלקת צוואריו
.  יז ותיתן את-המטעמים ואת-הלחם, אשר עשתה, ביד, יעקוב בנה
.  יח ויבוא אל-אביו, ויאמר אבי; ויאמר הנני, מי אתה בני
.  יט ויאמר יעקוב אל-אביו, אנוכי עשיו בכורך--עשיתי, כאשר דיברת אליי; קום-נא שבה, ואוכלה מצידי--בעבור, תברכני נפשך
.  כ ויאמר יצחק אל-בנו, מה-זה מיהרת למצוא בני; ויאמר, כי הקרה יהוה אלוהיך לפניי
.  כא ויאמר יצחק אל-יעקוב, גשה-נא ואמושך בני:  האתה זה בני עשיו, אם-לא
.  כב וייגש יעקוב אל-יצחק אביו, וימושהו; ויאמר, הקול קול יעקוב, והידיים, ידי עשיו
.  כג ולא הכירו--כי-היו ידיו כידי עשיו אחיו, שעירות; ויברכהו
.  כד ויאמר, אתה זה בני עשיו; ויאמר, אני
.  כה ויאמר, הגישה לי ואוכלה מציד בני--למען תברכך, נפשי; ויגש-לו, ויאכל, ויבא לו יין, וישת
.  כו ויאמר אליו, יצחק אביו:  גשה-נא ושקה-לי, בני
.  כז וייגש, ויישק-לו, וירח את-ריח בגדיו, ויברכהו; ויאמר, ראה ריח בני, כריח שדה, אשר בירכו יהוה
.  כח וייתן-לך, האלוהים, מטל השמיים, ומשמני הארץ--ורוב דגן, ותירוש
.  כט יעבדוך עמים, וישתחוו לך לאומים--הוה גביר לאחיך, וישתחוו לך בני אימך; אורריך ארור, ומברכיך ברוך
.  ל ויהי, כאשר כילה יצחק לברך את-יעקוב, ויהי אך יצוא יצא יעקוב, מאת פני יצחק אביו; ועשיו אחיו, בא מצידו
.  לא ויעש גם-הוא מטעמים, ויבא לאביו; ויאמר לאביו, יקום אבי ויאכל מציד בנו--בעבור, תברכני נפשך
.  לב ויאמר לו יצחק אביו, מי-אתה; ויאמר, אני בנך בכורך עשיו
.  לג ויחרד יצחק חרדה, גדולה עד-מאוד, ויאמר מי-איפוא הוא הצד-ציד ויבא לי ואוכל מכול בטרם תבוא, ואברכהו; גם-ברוך, יהיה
.  לד כשמוע עשיו, את-דברי אביו, ויצעק צעקה, גדולה ומרה עד-מאוד; ויאמר לאביו, ברכני גם-אני אבי
.  לה ויאמר, בא אחיך במרמה; וייקח, ברכתך
.  לו ויאמר הכי קרא שמו יעקוב, ויעקבני זה פעמיים--את-בכורתי לקח, והנה עתה לקח ברכתי; ויאמר, הלוא-אצלת לי ברכה
.  לז ויען יצחק ויאמר לעשיו, הן גביר שמתיו לך ואת-כל-אחיו נתתי לו לעבדים, ודגן ותירוש, סמכתיו; ולך איפוא, מה אעשה בני
.  לח ויאמר עשיו אל-אביו, הברכה אחת היא-לך אבי--ברכני גם-אני, אבי; ויישא עשיו קולו, ויבך
.  לט ויען יצחק אביו, ויאמר אליו:  הנה משמני הארץ, יהיה מושבך, ומטל השמיים, מעל
.  מ ועל-חרבך תחיה, ואת-אחיך תעבוד; והיה כאשר תריד, ופרקת עולו מעל צווארך
.  מא וישטום עשיו, את-יעקוב, על-הברכה, אשר בירכו אביו; ויאמר עשיו בליבו, יקרבו ימי אבל אבי, ואהרגה, את-יעקוב אחי
.  מב ויוגד לרבקה, את-דברי עשיו בנה הגדול; ותשלח ותקרא ליעקוב, בנה הקטן, ותאמר אליו, הנה עשיו אחיך מתנחם לך להורגך
.  מג ועתה בני, שמע בקולי; וקום ברח-לך אל-לבן אחי, חרנה
.  מד וישבת עימו, ימים אחדים--עד אשר-תשוב, חמת אחיך
.  מה עד-שוב אף-אחיך ממך, ושכח את אשר-עשית לו, ושלחתי, ולקחתיך משם; למה אשכל גם-שניכם, יום אחד
.  מו ותאמר רבקה, אל-יצחק, קצתי בחיי, מפני בנות חת; אם-לוקח יעקוב אישה מבנות-חת כאלה, מבנות הארץ--למה לי, חיים
Diposting oleh di

Tidak ada komentar:

Posting Komentar

Langganan: Posting Komentar (Atom)