Selasa, 17 Maret 2015

Hebrew Bible / Genesis / Chapter 37

א ויישב יעקוב, בארץ מגורי אביו--בארץ, כנען
.  ב אלה תולדות יעקוב, יוסף בן-שבע-עשרה שנה היה רועה את-אחיו בצאן, והוא נער את-בני בלהה ואת-בני זלפה, נשי אביו; ויבא יוסף את-דיבתם רעה, אל-אביהם
.  ג וישראל, אהב את-יוסף מכל-בניו--כי-בן-זקונים הוא, לו; ועשה לו, כתונת פסים
.  ד ויראו אחיו, כי-אותו אהב אביהם מכל-אחיו--וישנאו, אותו; ולא יכלו, דברו לשלום
.  ה ויחלום יוסף חלום, ויגד לאחיו; ויוסיפו עוד, שנוא אותו
.  ו ויאמר, אליהם:  שמעו-נא, החלום הזה אשר חלמתי
.  ז והנה אנחנו מאלמים אלומים, בתוך השדה, והנה קמה אלומתי, וגם-ניצבה; והנה תסובינה אלומותיכם, ותשתחווינה לאלומתי
.  ח ויאמרו לו, אחיו, המלוך תמלוך עלינו, אם-משול תמשול בנו; ויוסיפו עוד שנוא אותו, על-חלומותיו ועל-דבריו
  ט ויחלום עוד חלום אחר, ויספר אותו לאחיו; ויאמר, הנה חלמתי חלום עוד, והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים, משתחווים לי
.  י ויספר אל-אביו, ואל-אחיו, ויגער-בו אביו, ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת:  הבוא נבוא, אני ואימך ואחיך, להשתחוות לך, ארצה
.  יא ויקנאו-בו, אחיו; ואביו, שמר את-הדבר
.  יב וילכו, אחיו, לרעות את-צאן אביהם, בשכם
.  יג ויאמר ישראל אל-יוסף, הלוא אחיך רועים בשכם--לכה, ואשלחך אליהם; ויאמר לו, הנני
.  יד ויאמר לו, לך-נא ראה את-שלום אחיך ואת-שלום הצאן, והשיבני, דבר; וישלחהו מעמק חברון, ויבוא שכמה
.  טו וימצאהו איש, והנה תועה בשדה; וישאלהו האיש לאמור, מה-תבקש
.  טז ויאמר, את-אחיי אנוכי מבקש; הגידה-נא לי, איפה הם רועים
.  יז ויאמר האיש, נסעו מזה--כי שמעתי אומרים, נלכה דותיינה; וילך יוסף אחר אחיו, וימצאם בדותן
.  יח ויראו אותו, מרחוק; ובטרם יקרב אליהם, ויתנכלו אותו להמיתו
.  יט ויאמרו, איש אל-אחיו:  הנה, בעל החלומות הלזה--בא
.  כ ועתה לכו ונהרגהו, ונשליכהו באחד הבורות, ואמרנו, חיה רעה אכלתהו; ונראה, מה-יהיו חלומותיו
.  כא וישמע ראובן, ויצילהו מידם; ויאמר, לא נכנו נפש
.  כב ויאמר אליהם ראובן, אל-תשפכו-דם--השליכו אותו אל-הבור הזה אשר במדבר, ויד אל-תשלחו-בו:  למען, הציל אותו מידם, להשיבו, אל-אביו
.  כג ויהי, כאשר-בא יוסף אל-אחיו; ויפשיטו את-יוסף את-כותונתו, את-כתונת הפסים אשר עליו
.  כד וייקחוהו--וישליכו אותו, הבורה; והבור ריק, אין בו מים
.  כה ויישבו, לאכול-לחם, וישאו עיניהם ויראו, והנה אורחת ישמעאלים באה מגלעד; וגמליהם נושאים, נכאת וצרי ולוט--הולכים, להוריד מצריימה
.  כו ויאמר יהודה, אל-אחיו:  מה-בצע, כי נהרוג את-אחינו, וכיסינו, את-דמו
.  כז לכו ונמכרנו לישמעאלים, וידנו אל-תהי-בו, כי-אחינו בשרנו, הוא; וישמעו, אחיו.  כח ויעברו אנשים מדיינים סוחרים, וימשכו ויעלו את-יוסף מן-הבור, וימכרו את-יוסף לישמעאלים, בעשרים כסף; ויביאו את-יוסף, מצריימה
.  כט וישב ראובן אל-הבור, והנה אין-יוסף בבור; ויקרע, את-בגדיו
.  ל וישב אל-אחיו, ויאמר:  הילד איננו, ואני אנה אני-בא
.  לא ויקחו, את-כתונת יוסף; וישחטו שעיר עיזים, ויטבלו את-הכותונת בדם
.  לב וישלחו את-כתונת הפסים, ויביאו אל-אביהם, ויאמרו, זאת מצאנו:  הכר-נא, הכתונת בנך היא--אם-לא
.  לג ויכירה ויאמר כתונת בני, חיה רעה אכלתהו; טרוף טורף, יוסף
.  לד ויקרע יעקוב שמלותיו, וישם שק במותניו; ויתאבל על-בנו, ימים רבים
.  לה ויקומו כל-בניו וכל-בנותיו לנחמו, וימאן להתנחם, ויאמר, כי-ארד אל-בני אביל שאולה; ויבך אותו, אביו
.  לו והמדנים--מכרו אותו, אל-מצריים:  לפוטיפר סריס פרעה, שר הטבחים
.
Diposting oleh di

Tidak ada komentar:

Posting Komentar

Langganan: Posting Komentar (Atom)