Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 Chapter 37 Chapter 38 Chapter 39 Chapter 40 Chapter 41 Chapter 42 Chapter 43 Chapter 44 Chapter 45 Chapter 46 Chapter 47 Chapter 48 Chapter 49 Chapter 50 |
א והרעב, כבד בארץ
. ב ויהי, כאשר כילו לאכול את-השבר, אשר הביאו, ממצריים; ויאמר אליהם אביהם, שובו שברו-לנו מעט-אוכל . ג ויאמר אליו יהודה, לאמור: העד העיד בנו האיש לאמור לא-תראו פניי, בלתי אחיכם איתכם . ד אם-ישך משלח את-אחינו, איתנו--נרדה, ונשברה לך אוכל . ה ואם-אינך משלח, לא נרד: כי-האיש אמר אלינו, לא-תראו פניי, בלתי, אחיכם איתכם . ו ויאמר, ישראל, למה הרעותם, לי--להגיד לאיש, העוד לכם אח . ז ויאמרו שאול שאל-האיש לנו ולמולדתנו לאמור, העוד אביכם חי היש לכם אח, ונגד-לו, על-פי הדברים האלה; הידוע נדע--כי יאמר, הורידו את-אחיכם . ח ויאמר יהודה אל-ישראל אביו, שלחה הנער איתי--ונקומה ונלכה; ונחיה ולא נמות, גם-אנחנו גם-אתה גם-טפנו . ט אנוכי, אערבנו--מידי, תבקשנו: אם-לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך, וחטאתי לך כל-הימים . י כי, לולא התמהמהנו--כי-עתה שבנו, זה פעמיים . יא ויאמר אליהם ישראל אביהם, אם-כן איפוא זאת עשו--קחו מזמרת הארץ בכליכם, והורידו לאיש מנחה: מעט צורי, ומעט דבש, נכאת ולוט, בוטנים ושקדים . יב וכסף משנה, קחו בידכם; ואת-הכסף המושב בפי אמתחותיכם, תשיבו בידכם--אוליי משגה, הוא . יג ואת-אחיכם, קחו; וקומו, שובו אל-האיש . יד ואל שדיי, ייתן לכם רחמים לפני האיש, ושילח לכם את-אחיכם אחר, ואת-בנימין; ואני, כאשר שכולתי שכלתי . טו ויקחו האנשים את-המנחה הזאת, ומשנה-כסף לקחו בידם ואת-בנימין; ויקומו ויירדו מצריים, ויעמדו לפני יוסף . טז וירא יוסף איתם, את-בנימין, ויאמר לאשר על-ביתו, הבא את-האנשים הביתה; וטבוח טבח והכן, כי איתי יאכלו האנשים בצוהריים . יז ויעש האיש, כאשר אמר יוסף; ויבא האיש את-האנשים, ביתה יוסף . יח וייראו האנשים, כי הובאו בית יוסף, ויאמרו על-דבר הכסף השב באמתחותינו בתחילה, אנחנו מובאים--להתגולל עלינו ולהתנפל עלינו, ולקחת אותנו לעבדים ואת-חמורינו . יט וייגשו, אל-האיש, אשר, על-בית יוסף; וידברו אליו, פתח הבית . כ ויאמרו, בי אדוני; ירוד ירדנו בתחילה, לשבור-אוכל . כא ויהי כי-באנו אל-המלון, ונפתחה את-אמתחותינו, והנה כסף-איש בפי אמתחתו, כספנו במשקלו; ונשב אותו, בידנו . כב וכסף אחר הורדנו בידנו, לשבור-אוכל; לא ידענו, מי-שם כספנו באמתחותינו . כג ויאמר שלום לכם אל-תיראו, אלוהיכם ואלוהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחותיכם--כספכם, בא אליי; ויוצא אליהם, את-שמעון . כד ויבא האיש את-האנשים, ביתה יוסף; וייתן-מים וירחצו רגליהם, וייתן מספוא לחמוריהם . כה ויכינו, את-המנחה, עד-בוא יוסף, בצוהריים: כי שמעו, כי-שם יאכלו לחם . כו ויבוא יוסף הביתה, ויביאו לו את-המנחה אשר-בידם הביתה; וישתחוו-לו, ארצה . כז וישאל להם, לשלום, ויאמר השלום אביכם הזקן, אשר אמרתם--העודנו, חי . כח ויאמרו, שלום לעבדך לאבינו--עודנו חי; וייקדו, וישתחוו . כט ויישא עיניו, וירא את-בנימין אחיו בן-אימו, ויאמר הזה אחיכם הקטון, אשר אמרתם אליי; ויאמר, אלוהים יוחנך בני . ל וימהר יוסף, כי-נכמרו רחמיו אל-אחיו, ויבקש, לבכות; ויבוא החדרה, ויבך שמה . לא וירחץ פניו, וייצא; ויתאפק--ויאמר, שימו לחם . לב וישימו לו לבדו, ולהם לבדם; ולמצרים האוכלים איתו, לבדם--כי לא יוכלון המצרים לאכול את-העברים לחם, כי-תועבה היא למצריים . לג ויישבו לפניו--הבכור כבכורתו, והצעיר כצעירתו; ויתמהו האנשים, איש אל-ריעהו . לד ויישא משאות מאת פניו, אליהם, ותרב משאת בנימין ממשאות כולם, חמש ידות; וישתו וישכרו, עימו . |
Selasa, 17 Maret 2015
Hebrew Bible / Genesis / Chapter 43
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar