Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 Chapter 37 Chapter 38 Chapter 39 Chapter 40 Chapter 41 Chapter 42 Chapter 43 Chapter 44 Chapter 45 Chapter 46 Chapter 47 Chapter 48 Chapter 49 Chapter 50 |
א ותצא דינה בת-לאה, אשר ילדה ליעקוב, לראות, בבנות הארץ
. ב וירא אותה שכם בן-חמור, החיווי--נשיא הארץ; וייקח אותה וישכב אותה, ויענהא . ג ותדבק נפשו, בדינה בת-יעקוב; ויאהב, את-הנערה, וידבר, על-לב הנערה . ד ויאמר שכם, אל-חמור אביו לאמור: קח-לי את-הילדה הזאת, לאישה . ה ויעקוב שמע, כי טימא את-דינה בתו, ובניו היו את-מקנהו, בשדה; והחריש יעקוב, עד-בואם . ו וייצא חמור אבי-שכם, אל-יעקוב, לדבר, איתו . ז ובני יעקוב באו מן-השדה, כשומעם, ויתעצבו האנשים, וייחר להם מאוד: כי-נבלה עשה בישראל, לשכב את-בת-יעקוב, וכן, לא ייעשה . ח וידבר חמור, איתם לאמור: שכם בני, חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אותה לו, לאישה . ט והתחתנו, אותנו: בנותיכם, תיתנו-לנו, ואת-בנותינו, תקחו לכם . י ואיתנו, תשבו; והארץ, תהיה לפניכם--שבו וסחרוה, והיאחזו בה . יא ויאמר שכם אל-אביה ואל-אחיה, אמצא-חן בעיניכם; ואשר תאמרו אליי, אתן . יב הרבו עליי מאוד, מוהר ומתן, ואתנה, כאשר תאמרו אליי; ותנו-לי את-הנערה, לאישה . יג ויענו בני-יעקוב את-שכם ואת-חמור אביו, במרמה--וידברו: אשר טימא, את דינה אחותם . יד ויאמרו אליהם, לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את-אחותנו, לאיש אשר-לו עורלה: כי-חרפה היא, לנו . טו אך-בזאת, ניאות לכם: אם תהיו כמונו, להימול לכם כל-זכר . טז ונתנו את-בנותינו לכם, ואת-בנותיכם ניקח-לנו; וישבנו איתכם, והיינו לעם אחד . יז ואם-לא תשמעו אלינו, להימול--ולקחנו את-בתנו, והלכנו . יח וייטבו דבריהם, בעיני חמור, ובעיני, שכם בן-חמור . יט ולא-איחר הנער לעשות הדבר, כי חפץ בבת-יעקוב; והוא נכבד, מכול בית אביו . כ ויבוא חמור ושכם בנו, אל-שער עירם; וידברו אל-אנשי עירם, לאמור . כא האנשים האלה שלמים הם איתנו, ויישבו בארץ ויסחרו אותה, והארץ הנה רחבת-ידיים, לפניהם; את-בנותם ניקח-לנו לנשים, ואת-בנותינו ניתן להם . כב אך-בזאת ייאותו לנו האנשים, לשבת איתנו--להיות, לעם אחד: בהימול לנו כל-זכר, כאשר הם נימולים . כג מקנהם וקניינם וכל-בהמתם, הלוא לנו הם; אך ניאותה להם, ויישבו איתנו . כד וישמעו אל-חמור ואל-שכם בנו, כל-יוצאי שער עירו; ויימולו, כל-זכר--כל-יוצאי, שער עירו . כה ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים, ויקחו שני-בני-יעקוב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ויבואו על-העיר, בטח; ויהרגו, כל-זכר . כו ואת-חמור ואת-שכם בנו, הרגו לפי-חרב; ויקחו את-דינה מבית שכם, וייצאו . כז בני יעקוב, באו על-החללים, ויבוזו, העיר--אשר טימאו, אחותם . כח את-צאנם ואת-בקרם, ואת-חמוריהם, ואת אשר-בעיר ואת-אשר בשדה, לקחו . כט ואת-כל-חילם ואת-כל-טפם ואת-נשיהם, שבו ויבוזו; ואת, כל-אשר בבית . ל ויאמר יעקוב אל-שמעון ואל-לוי, עכרתם אותי, להבאישני ביושב הארץ, בכנעני ובפריזי; ואני, מתי מספר, ונאספו עליי והכוני, ונשמדתי אני וביתי . לא ויאמרו: הכזונה, יעשה את-אחותנו . |
Selasa, 17 Maret 2015
Hebrew Bible / Genesis / Chapter 34
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar