Selasa, 17 Maret 2015

Hebrew Bible / Genesis / Chapter 34

א ותצא דינה בת-לאה, אשר ילדה ליעקוב, לראות, בבנות הארץ
ב וירא אותה שכם בן-חמור, החיווי--נשיא הארץ; וייקח אותה וישכב אותה, ויענהא
ג ותדבק נפשו, בדינה בת-יעקוב; ויאהב, את-הנערה, וידבר, על-לב הנערה
ד ויאמר שכם, אל-חמור אביו לאמור:  קח-לי את-הילדה הזאת, לאישה
ה ויעקוב שמע, כי טימא את-דינה בתו, ובניו היו את-מקנהו, בשדה; והחריש יעקוב, עד-בואם
ו וייצא חמור אבי-שכם, אל-יעקוב, לדבר, איתו
ז ובני יעקוב באו מן-השדה, כשומעם, ויתעצבו האנשים, וייחר להם מאוד:  כי-נבלה עשה בישראל, לשכב את-בת-יעקוב, וכן, לא ייעשה
ח וידבר חמור, איתם לאמור:  שכם בני, חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אותה לו, לאישה
ט והתחתנו, אותנו:  בנותיכם, תיתנו-לנו, ואת-בנותינו, תקחו לכם
י ואיתנו, תשבו; והארץ, תהיה לפניכם--שבו וסחרוה, והיאחזו בה
יא ויאמר שכם אל-אביה ואל-אחיה, אמצא-חן בעיניכם; ואשר תאמרו אליי, אתן
יב הרבו עליי מאוד, מוהר ומתן, ואתנה, כאשר תאמרו אליי; ותנו-לי את-הנערה, לאישה
יג ויענו בני-יעקוב את-שכם ואת-חמור אביו, במרמה--וידברו:  אשר טימא, את דינה אחותם
יד ויאמרו אליהם, לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את-אחותנו, לאיש אשר-לו עורלה:  כי-חרפה היא, לנו
טו אך-בזאת, ניאות לכם:  אם תהיו כמונו, להימול לכם כל-זכר
טז ונתנו את-בנותינו לכם, ואת-בנותיכם ניקח-לנו; וישבנו איתכם, והיינו לעם אחד
יז ואם-לא תשמעו אלינו, להימול--ולקחנו את-בתנו, והלכנו
יח וייטבו דבריהם, בעיני חמור, ובעיני, שכם בן-חמור
יט ולא-איחר הנער לעשות הדבר, כי חפץ בבת-יעקוב; והוא נכבד, מכול בית אביו
כ ויבוא חמור ושכם בנו, אל-שער עירם; וידברו אל-אנשי עירם, לאמור
כא האנשים האלה שלמים הם איתנו, ויישבו בארץ ויסחרו אותה, והארץ הנה רחבת-ידיים, לפניהם; את-בנותם ניקח-לנו לנשים, ואת-בנותינו ניתן להם
כב אך-בזאת ייאותו לנו האנשים, לשבת איתנו--להיות, לעם אחד:  בהימול לנו כל-זכר, כאשר הם נימולים
כג מקנהם וקניינם וכל-בהמתם, הלוא לנו הם; אך ניאותה להם, ויישבו איתנו
כד וישמעו אל-חמור ואל-שכם בנו, כל-יוצאי שער עירו; ויימולו, כל-זכר--כל-יוצאי, שער עירו
כה ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים, ויקחו שני-בני-יעקוב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ויבואו על-העיר, בטח; ויהרגו, כל-זכר
כו ואת-חמור ואת-שכם בנו, הרגו לפי-חרב; ויקחו את-דינה מבית שכם, וייצאו
כז בני יעקוב, באו על-החללים, ויבוזו, העיר--אשר טימאו, אחותם
כח את-צאנם ואת-בקרם, ואת-חמוריהם, ואת אשר-בעיר ואת-אשר בשדה, לקחו
כט ואת-כל-חילם ואת-כל-טפם ואת-נשיהם, שבו ויבוזו; ואת, כל-אשר בבית
ל ויאמר יעקוב אל-שמעון ואל-לוי, עכרתם אותי, להבאישני ביושב הארץ, בכנעני ובפריזי; ואני, מתי מספר, ונאספו עליי והכוני, ונשמדתי אני וביתי
לא ויאמרו:  הכזונה, יעשה את-אחותנו
.

Tidak ada komentar:

Posting Komentar