Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 Chapter 37 Chapter 38 Chapter 39 Chapter 40 Chapter 41 Chapter 42 Chapter 43 Chapter 44 Chapter 45 Chapter 46 Chapter 47 Chapter 48 Chapter 49 Chapter 50 |
א ותרא רחל, כי לא ילדה ליעקוב, ותקנא רחל, באחותה; ותאמר אל-יעקוב הבה-לי בנים, ואם-אין מתה אנוכי
. ב וייחר-אף יעקוב, ברחל; ויאמר, התחת אלוהים אנוכי, אשר-מנע ממך, פרי-בטן . ג ותאמר, הנה אמתי בלהה בוא אליה; ותלד, על-ברכיי, ואיבנה גם-אנוכי, ממנה . ד ותיתן-לו את-בלהה שפחתה, לאישה; ויבוא אליה, יעקוב . ה ותהר בלהה, ותלד ליעקוב בן . ו ותאמר רחל, דנני אלוהים, וגם שמע בקולי, וייתן-לי בן; על-כן קראה שמו, דן . ז ותהר עוד--ותלד, בלהה שפחת רחל: בן שני, ליעקוב . ח ותאמר רחל, נפתולי אלוהים נפתלתי עם-אחותי--גם-יכולתי; ותקרא שמו, נפתלי . ט ותרא לאה, כי עמדה מלדת; ותיקח את-זלפה שפחתה, ותיתן אותה ליעקוב לאישה . י ותלד, זלפה שפחת לאה--ליעקוב בן . יא ותאמר לאה, בא גד; ותקרא את-שמו, גד . יב ותלד, זלפה שפחת לאה, בן שני, ליעקוב . יג ותאמר לאה--באושרי, כי אישרוני בנות; ותקרא את-שמו, אשר . יד וילך ראובן בימי קציר-חיטים, וימצא דודאים בשדה, ויבא אותם, אל-לאה אימו; ותאמר רחל, אל-לאה, תני-נא לי, מדודאי בנך . טו ותאמר לה, המעט קחתך את-אישי, ולקחת, גם את-דודאי בני; ותאמר רחל, לכן ישכב עימך הלילה, תחת, דודאי בנך . טז ויבוא יעקוב מן-השדה, בערב, ותצא לאה לקראתו ותאמר אליי תבוא, כי שכור שכרתיך בדודאי בני; וישכב עימה, בלילה הוא . יז וישמע אלוהים, אל-לאה; ותהר ותלד ליעקוב, בן חמישי . יח ותאמר לאה, נתן אלוהים שכרי, אשר-נתתי שפחתי, לאישי; ותקרא שמו, יששכר . יט ותהר עוד לאה, ותלד בן-שישי ליעקוב . כ ותאמר לאה, זבדני אלוהים אותי זבד טוב--הפעם יזבלני אישי, כי-ילדתי לו שישה בנים; ותקרא את-שמו, זבולון . כא ואחר, ילדה בת; ותקרא את-שמה, דינה . כב ויזכור אלוהים, את-רחל; וישמע אליה אלוהים, ויפתח את-רחמה . כג ותהר, ותלד בן; ותאמר, אסף אלוהים את-חרפתי . כד ותקרא את-שמו יוסף, לאמור: יוסף יהוה לי, בן אחר . כה ויהי, כאשר ילדה רחל את-יוסף; ויאמר יעקוב, אל-לבן, שלחני ואלכה, אל-מקומי ולארצי . כו תנה את-נשיי ואת-ילדיי, אשר עבדתי אותך בהן--ואלכה: כי אתה ידעת, את-עבודתי אשר עבדתיך . כז ויאמר אליו לבן, אם-נא מצאתי חן בעיניך; ניחשתי, ויברכני יהוה בגללך . כח ויאמר: נוקבה שכרך עליי, ואתנה . כט ויאמר אליו--אתה ידעת, את אשר עבדתיך; ואת אשר-היה מקנך, איתי . ל כי מעט אשר-היה לך לפניי, ויפרוץ לרוב, ויברך יהוה אותך, לרגלי; ועתה, מתיי אעשה גם-אנוכי--לביתי . לא ויאמר, מה אתן-לך; ויאמר יעקוב, לא-תיתן-לי מאומה--אם-תעשה-לי הדבר הזה, אשובה ארעה צאנך אשמור . לב אעבור בכל-צאנך היום, הסר משם כל-שה נקוד וטלוא וכל-שה-חום בכשבים, וטלוא ונקוד, בעיזים; והיה, שכרי . לג וענתה-בי צדקתי ביום מחר, כי-תבוא על-שכרי לפניך: כול אשר-איננו נקוד וטלוא בעיזים, וחום בכשבים--גנוב הוא, איתי . לד ויאמר לבן, הן: לו, יהי כדברך . לה ויסר ביום ההוא את-התיישים העקודים והטלואים, ואת כל-העיזים הנקודות והטלואות, כול אשר-לבן בו, וכל-חום בכשבים; וייתן, ביד-בניו . לו וישם, דרך שלושת ימים, בינו, ובין יעקוב; ויעקוב, רועה את-צאן לבן--הנותרות . לז וייקח-לו יעקוב, מקל לבנה לח--ולוז וערמון; ויפצל בהן, פצלות לבנות--מחשוף הלבן, אשר על-המקלות . לח ויצג, את-המקלות אשר פיצל, ברהטים, בשקתות המים--אשר תבואנה הצאן לשתות לנוכח הצאן, וייחמנה בבואן לשתות . לט ויחמו הצאן, אל-המקלות; ותלדנה הצאן, עקודים נקודים וטלואים . מ והכשבים, הפריד יעקוב, וייתן פני הצאן אל-עקוד וכל-חום, בצאן לבן; וישת-לו עדרים לבדו, ולא שתם על-צאן לבן . מא והיה, בכל-יחם הצאן המקושרות, ושם יעקוב את-המקלות לעיני הצאן, ברהטים--ליחמנה, במקלות . מב ובהעטיף הצאן, לא ישים; והיה העטופים ללבן, והקשורים ליעקוב . מג ויפרוץ האיש, מאוד מאוד; ויהי-לו, צאן רבות, ושפחות ועבדים, וגמלים וחמורים |
Selasa, 17 Maret 2015
Hebrew Bible / Genesis / Chapter 30
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar