Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 Chapter 37 Chapter 38 Chapter 39 Chapter 40 Chapter 41 Chapter 42 Chapter 43 Chapter 44 Chapter 45 Chapter 46 Chapter 47 Chapter 48 Chapter 49 Chapter 50 |
א ויצו את-אשר על-ביתו, לאמור, מלא את-אמתחות האנשים אוכל, כאשר יוכלון שאת; ושים כסף-איש, בפי אמתחתו
. ב ואת-גביעי גביע הכסף, תשים בפי אמתחת הקטון, ואת, כסף שברו; ויעש, כדבר יוסף אשר דיבר . ג הבוקר, אור; והאנשים שולחו, המה וחמוריהם . ד הם יצאו את-העיר, לא הרחיקו, ויוסף אמר לאשר על-ביתו, קום רדוף אחרי האנשים; והשגתם ואמרת אליהם, למה שילמתם רעה תחת טובה . ה הלוא זה, אשר ישתה אדוני בו, והוא, נחש ינחש בו; הרעותם, אשר עשיתם . ו וישיגם; וידבר אליהם, את-הדברים האלה . ז ויאמרו אליו--למה ידבר אדוני, כדברים האלה; חלילה, לעבדיך, מעשות, כדבר הזה . ח הן כסף, אשר מצאנו בפי אמתחותינו--השיבונו אליך, מארץ כנען; ואיך, נגנוב מבית אדוניך, כסף, או זהב . ט אשר יימצא איתו מעבדיך, ומת; וגם-אנחנו, נהיה לאדוני לעבדים . י ויאמר, גם-עתה כדבריכם כן-הוא: אשר יימצא איתו יהיה-לי עבד, ואתם תהיו נקיים . יא וימהרו, ויורידו איש את-אמתחתו--ארצה; ויפתחו, איש אמתחתו . יב ויחפש--בגדול החל, ובקטון כילה; ויימצא, הגביע, באמתחת, בנימין . יג ויקרעו, שמלותם; ויעמוס איש על-חמורו, וישובו העירה . יד ויבוא יהודה ואחיו ביתה יוסף, והוא עודנו שם; וייפלו לפניו, ארצה . טו ויאמר להם יוסף, מה-המעשה הזה אשר עשיתם; הלוא ידעתם, כי-נחש ינחש איש אשר כמוני . טז ויאמר יהודה, מה-נאמר לאדוני, מה-נדבר, ומה-נצטדק; האלוהים, מצא את-עוון עבדיך--הננו עבדים לאדוני, גם-אנחנו גם אשר-נמצא הגביע בידו . יז ויאמר--חלילה לי, מעשות זאת; האיש אשר נמצא הגביע בידו, הוא יהיה-לי עבד, ואתם, עלו לשלום אל-אביכם . יח וייגש אליו יהודה, ויאמר בי אדוני, ידבר-נא עבדך דבר באוזני אדוני, ואל-ייחר אפך בעבדך: כי כמוך, כפרעה . יט אדוני שאל, את-עבדיו לאמור: היש-לכם אב, או-אח . כ ונאמר, אל-אדוני, יש-לנו אב זקן, וילד זקונים קטן; ואחיו מת, וייוותר הוא לבדו לאימו ואביו אהבו . כא ותאמר, אל-עבדיך, הורידוהו, אליי; ואשימה עיני, עליו . כב ונאמר, אל-אדוני, לא-יוכל הנער, לעזוב את-אביו: ועזב את-אביו, ומת . כג ותאמר, אל-עבדיך, אם-לא יירד אחיכם הקטון, איתכם--לא תוסיפון, לראות פניי . כד ויהי כי עלינו, אל-עבדך אבי; ונגד-לו--את, דברי אדוני . כה ויאמר, אבינו: שובו, שברו-לנו מעט-אוכל . כו ונאמר, לא נוכל לרדת: אם-יש אחינו הקטון איתנו, וירדנו--כי-לא נוכל לראות פני האיש, ואחינו הקטון איננו איתנו . כז ויאמר עבדך אבי, אלינו: אתם ידעתם, כי שניים ילדה-לי אשתי . כח וייצא האחד, מאיתי, ואומר, אך טרוף טורף; ולא ראיתיו, עד-הנה . כט ולקחתם גם-את-זה מעם פניי, וקרהו אסון--והורדתם את-שיבתי ברעה, שאולה . ל ועתה, כבואי אל-עבדך אבי, והנער, איננו איתנו; ונפשו, קשורה בנפשו . לא והיה, כראותו כי-אין הנער--ומת; והורידו עבדיך את-שיבת עבדך אבינו, ביגון--שאולה . לב כי עבדך ערב את-הנער, מעם אבי לאמור: אם-לא אביאנו אליך, וחטאתי לאבי כל-הימים . לג ועתה, יישב-נא עבדך תחת הנער--עבד, לאדוני; והנער, יעל עם-אחיו . לד כי-איך אעלה אל-אבי, והנער איננו איתי: פן אראה ברע, אשר ימצא את-אבי . |
Selasa, 17 Maret 2015
Hebrew Bible / Genesis / Chapter 44
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar