Selasa, 17 Maret 2015

Hebrew Bible / Genesis / Chapter 42

א וירא יעקוב, כי יש-שבר במצריים; ויאמר יעקוב לבניו, למה תתראו
.  ב ויאמר--הנה שמעתי, כי יש-שבר במצריים; רדו-שמה ושברו-לנו משם, ונחיה ולא נמות
.  ג ויירדו אחי-יוסף, עשרה, לשבור בר, ממצריים
.  ד ואת-בנימין אחי יוסף, לא-שלח יעקוב את-אחיו:  כי אמר, פן-יקראנו אסון
.  ה ויבואו בני ישראל, לשבור בתוך הבאים:  כי-היה הרעב, בארץ כנען
.  ו ויוסף, הוא השליט על-הארץ--הוא המשביר, לכל-עם הארץ; ויבואו אחי יוסף, וישתחוו-לו אפיים ארצה
.  ז וירא יוסף את-אחיו, ויכירם; ויתנכר אליהם וידבר איתם קשות, ויאמר אליהם מאיין באתם, ויאמרו, מארץ כנען לשבור-אוכל
.  ח ויכר יוסף, את-אחיו; והם, לא הכירוהו
.  ט ויזכור יוסף--את החלומות, אשר חלם להם; ויאמר אליהם מרגלים אתם, לראות את-ערוות הארץ באתם
.  י ויאמרו אליו, לא אדוני; ועבדיך באו, לשבור-אוכל
.  יא כולנו, בני איש-אחד נחנו; כנים אנחנו, לא-היו עבדיך מרגלים
.  יב ויאמר, אליהם:  לא, כי-ערוות הארץ באתם לראות
.  יג ויאמרו, שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש-אחד--בארץ כנען; והנה הקטון את-אבינו היום, והאחד איננו
.  יד ויאמר אליהם, יוסף:  הוא, אשר דיברתי אליכם לאמור--מרגלים אתם
.  טו בזאת, תיבחנו:  חי פרעה אם-תצאו מזה, כי אם-בבוא אחיכם הקטון הנה
.  טז שלחו מכם אחד, וייקח את-אחיכם, ואתם היאסרו, וייבחנו דבריכם האמת איתכם; ואם-לא--חי פרעה, כי מרגלים אתם
.  יז ויאסוף אותם אל-משמר, שלושת ימים
.  יח ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי, זאת עשו וחיו; את-האלוהים, אני ירא
.  יט אם-כנים אתם--אחיכם אחד, ייאסר בבית משמרכם; ואתם לכו הביאו, שבר רעבון בתיכם
.  כ ואת-אחיכם הקטון תביאו אליי, וייאמנו דבריכם ולא תמותו; ויעשו-כן
.  כא ויאמרו איש אל-אחיו, אבל אשמים אנחנו על-אחינו, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו, ולא שמענו; על-כן באה אלינו, הצרה הזאת
.  כב ויען ראובן אותם לאמור, הלוא אמרתי אליכם לאמור אל-תחטאו בילד--ולא שמעתם; וגם-דמו, הנה נדרש
.  כג והם לא ידעו, כי שומע יוסף:  כי המליץ, בינותם
.  כד וייסוב מעליהם, ויבך; וישב אליהם, וידבר אליהם, וייקח מאיתם את-שמעון, ויאסור אותו לעיניהם
.  כה ויצו יוסף, וימלאו את-כליהם בר, ולהשיב כספיהם איש אל-שקו, ולתת להם צידה לדרך; ויעש להם, כן
.  כו וישאו את-שברם, על-חמוריהם; וילכו, משם
.  כז ויפתח האחד את-שקו, לתת מספוא לחמורו--במלון; וירא, את-כספו, והנה-הוא, בפי אמתחתו
.  כח ויאמר אל-אחיו הושב כספי, וגם הנה באמתחתי; וייצא ליבם, ויחרדו איש אל-אחיו לאמור, מה-זאת עשה אלוהים, לנו
.  כט ויבואו אל-יעקוב אביהם, ארצה כנען; ויגידו לו, את כל-הקורות אותם לאמור
.  ל דיבר האיש אדוני הארץ, איתנו--קשות; וייתן אותנו, כמרגלים את-הארץ
.  לא ונאמר אליו, כנים אנחנו:  לא היינו, מרגלים
.  לב שנים-עשר אנחנו אחים, בני אבינו; האחד איננו, והקטון היום את-אבינו בארץ כנען
.  לג ויאמר אלינו, האיש אדוני הארץ, בזאת אדע, כי כנים אתם:  אחיכם האחד הניחו איתי, ואת-רעבון בתיכם קחו ולכו
.  לד והביאו את-אחיכם הקטון, אליי, ואדעה כי לא מרגלים אתם, כי כנים אתם; את-אחיכם אתן לכם, ואת-הארץ תסחרו
.  לה ויהי, הם מריקים שקיהם, והנה-איש צרור-כספו, בשקו; ויראו את-צרורות כספיהם, המה ואביהם--וייראו
.  לו ויאמר אליהם יעקוב אביהם, אותי שיכלתם:  יוסף איננו, ושמעון איננו, ואת-בנימין תיקחו, עליי היו כולנה
.  לז ויאמר ראובן, אל-אביו לאמור, את-שני בניי תמית, אם-לא אביאנו אליך; תנה אותו על-ידי, ואני אשיבנו אליך
.  לח ויאמר, לא-יירד בני עימכם:  כי-אחיו מת והוא לבדו נשאר, וקראהו אסון בדרך אשר תלכו-בה, והורדתם את-שיבתי ביגון, שאולה
.
Diposting oleh di

Tidak ada komentar:

Posting Komentar

Langganan: Posting Komentar (Atom)