Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 |
א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
ב צו, את-בני ישראל, וישלחו מן-המחנה, כל-צרוע וכל-זב; וכול, טמא לנפש.
ג מזכר עד-נקבה תשלחו, אל-מחוץ למחנה תשלחום; ולא יטמאו את-מחניהם, אשר אני שוכן בתוכם.
ד ויעשו-כן, בני ישראל, וישלחו אותם, אל-מחוץ למחנה: כאשר דיבר יהוה אל-משה, כן עשו בני ישראל. {פ}
ה וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ו דבר, אל-בני ישראל, איש או-אישה כי יעשו מכל-חטאות האדם, למעול מעל ביהוה; ואשמה, הנפש ההיא. ז והתוודו, את-חטאתם אשר עשו, והשיב את-אשמו בראשו, וחמישיתו יוסף עליו; ונתן, לאשר אשם לו. ח ואם-אין לאיש גואל, להשיב האשם אליו--האשם המושב ליהוה, לכוהן: מלבד, איל הכיפורים, אשר יכפר-בו, עליו. ט וכל-תרומה לכל-קודשי בני-ישראל, אשר-יקריבו לכוהן--לו יהיה. י ואיש את-קודשיו, לו יהיו; איש אשר-ייתן לכוהן, לו יהיה. {פ} יא וידבר יהוה, אל-משה לאמור. יב דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם: איש איש כי-תשטה אשתו, ומעלה בו מעל. יג ושכב איש אותה, שכבת-זרע, ונעלם מעיני אישה, ונסתרה והיא נטמאה; ועד אין בה, והיא לא נתפשה. יד ועבר עליו רוח-קנאה וקינא את-אשתו, והיא נטמאה; או-עבר עליו רוח-קנאה וקינא את-אשתו, והיא לא נטמאה. טו והביא האיש את-אשתו, אל-הכוהן, והביא את-קרבנה עליה, עשירית האיפה קמח שעורים; לא-ייצוק עליו שמן, ולא-ייתן עליו לבונה--כי-מנחת קנאות הוא, מנחת זיכרון מזכרת עוון. טז והקריב אותה, הכוהן; והעמידה, לפני יהוה. יז ולקח הכוהן מים קדושים, בכלי-חרש; ומן-העפר, אשר יהיה בקרקע המשכן, ייקח הכוהן, ונתן אל-המים. יח והעמיד הכוהן את-האישה, לפני יהוה, ופרע את-ראש האישה, ונתן על-כפיה את מנחת הזיכרון מנחת קנאות היא; וביד הכוהן יהיו, מי המרים המאררים. יט והשביע אותה הכוהן, ואמר אל-האישה אם-לא שכב איש אותך, ואם-לא שטית טומאה, תחת אישך--הינקי, ממי המרים המאררים האלה. כ ואת, כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת; וייתן איש בך את-שכובתו, מבלעדי אישך. כא והשביע הכוהן את-האישה, בשבועת האלה, ואמר הכוהן לאישה, ייתן יהוה אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך--בתת יהוה את-ירכך נופלת, ואת-בטנך צבה. כב ובאו המים המאררים האלה, במעייך, לצבות בטן, ולנפיל ירך; ואמרה האישה, אמן אמן. כג וכתב את-האלות האלה, הכוהן--בספר; ומחה, אל-מי המרים. כד והשקה, את-האישה, את-מי המרים, המאררים; ובאו בה המים המאררים, למרים. כה ולקח הכוהן מיד האישה, את מנחת הקנאות; והניף את-המנחה לפני יהוה, והקריב אותה אל-המזבח. כו וקמץ הכוהן מן-המנחה את-אזכרתה, והקטיר המזבחה; ואחר ישקה את-האישה, את-המים. כז והשקה את-המים, והייתה אם-נטמאה ותמעול מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים, וצבתה בטנה ונפלה ירכה; והייתה האישה לאלה, בקרב עמה. כח ואם-לא נטמאה האישה, וטהורה היא--וניקתה, ונזרעה זרע. כט זאת תורת, הקנאות, אשר תשטה אישה תחת אישה, ונטמאה. ל או איש, אשר תעבור עליו רוח קנאה--וקינא את-אשתו; והעמיד את-האישה, לפני יהוה, ועשה לה הכוהן, את כל-התורה הזאת. לא וניקה האיש, מעוון; והאישה ההיא, תישא את-עוונה. |
Sabtu, 21 Maret 2015
Hebrew Bible / Numbers / Chapter 5
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar