Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 |
א וידבר יהוה אל-משה, בערבות מואב, על-ירדן ירחו, לאמור.
ב צו, את-בני ישראל, ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם, ערים לשבת; ומגרש, לערים סביבותיהם, תיתנו, ללויים.
ג והיו הערים להם, לשבת; ומגרשיהם, יהיו לבהמתם ולרכושם, ולכול, חיתם.
ד ומגרשי, הערים, אשר תיתנו, ללויים--מקיר העיר וחוצה, אלף אמה סביב.
ה ומדותם מחוץ לעיר, את-פאת-קדמה אלפיים באמה ואת-פאת-נגב אלפיים
באמה ואת-פאת-ים אלפיים באמה ואת פאת צפון אלפיים באמה--והעיר בתווך; זה
יהיה להם, מגרשי הערים.
ו ואת הערים, אשר תיתנו ללויים--את שש-ערי המקלט, אשר תיתנו לנוס שמה הרוצח; ועליהם תיתנו, ארבעים ושתיים עיר.
ז כל-הערים, אשר תיתנו ללויים--ארבעים ושמונה, עיר: אתהן, ואת-מגרשיהן.
ח והערים, אשר תיתנו מאחוזת בני-ישראל--מאת הרב תרבו, ומאת המעט תמעיטו: איש, כפי נחלתו אשר ינחלו, ייתן מעריו, ללויים. {פ}
ט וידבר יהוה, אל-משה לאמור. י דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם: כי אתם עוברים את-הירדן, ארצה כנען. יא והקריתם לכם ערים, ערי מקלט תהיינה לכם; ונס שמה רוצח, מכה-נפש בשגגה. יב והיו לכם הערים למקלט, מגואל; ולא ימות הרוצח, עד-עומדו לפני העדה למשפט. יג והערים, אשר תיתנו--שש-ערי מקלט, תהיינה לכם. יד את שלוש הערים, תיתנו מעבר לירדן, ואת שלוש הערים, תיתנו בארץ כנען: ערי מקלט, תהיינה. טו לבני ישראל, ולגר ולתושב בתוכם, תהיינה שש-הערים האלה, למקלט--לנוס שמה, כל-מכה-נפש בשגגה. טז ואם-בכלי ברזל הכהו וימות, רוצח הוא: מות יומת, הרוצח. יז ואם באבן יד אשר-ימות בה הכהו, וימות--רוצח הוא: מות יומת, הרוצח. יח או בכלי עץ-יד אשר-ימות בו הכהו, וימות--רוצח הוא: מות יומת, הרוצח. יט גואל הדם, הוא ימית את-הרוצח: בפגעו-בו, הוא ימיתנו. כ ואם-בשנאה, יהדופנו, או-השליך עליו בצדייה, וימות. כא או באיבה הכהו בידו, וימות--מות-יומת המכה, רוצח הוא: גואל הדם, ימית את-הרוצח--בפגעו-בו. כב ואם-בפתע בלא-איבה, הדפו, או-השליך עליו כל-כלי, בלא צדייה. כג או בכל-אבן אשר-ימות בה, בלא ראות, ויפל עליו, וימות--והוא לא-אויב לו, ולא מבקש רעתו. כד ושפטו, העדה, בין המכה, ובין גואל הדם--על המשפטים, האלה. כה והצילו העדה את-הרוצח, מיד גואל הדם, והשיבו אותו העדה, אל-עיר מקלטו אשר-נס שמה; וישב בה, עד-מות הכוהן הגדול, אשר-משח אותו, בשמן הקודש. כו ואם-יצוא ייצא, הרוצח, את-גבול עיר מקלטו, אשר ינוס שמה. כז ומצא אותו, גואל הדם, מחוץ, לגבול עיר מקלטו: ורצח גואל הדם, את-הרוצח--אין לו, דם. כח כי בעיר מקלטו יישב, עד-מות הכוהן הגדול; ואחרי מות, הכוהן הגדול--ישוב הרוצח, אל-ארץ אחוזתו. כט והיו אלה לכם לחוקת משפט, לדורותיכם, בכול, מושבותיכם. ל כל-מכה-נפש--לפי עדים, ירצח את-הרוצח; ועד אחד, לא-יענה בנפש למות. לא ולא-תקחו כופר לנפש רוצח, אשר-הוא רשע למות: כי-מות, יומת. לב ולא-תקחו כופר, לנוס אל-עיר מקלטו, לשוב לשבת בארץ, עד-מות הכוהן. לג ולא-תחניפו את-הארץ, אשר אתם בה, כי הדם, הוא יחניף את-הארץ; ולארץ לא-יכופר, לדם אשר שופך-בה, כי-אם, בדם שופכו. לד ולא תטמא את-הארץ, אשר אתם יושבים בה--אשר אני, שוכן בתוכה: כי, אני יהוה--שוכן, בתוך בני ישראל. |
Sabtu, 21 Maret 2015
Hebrew Bible / Numbers / Chapter 35
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar