Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 |
א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.
ב אמור אל-אלעזר בן-אהרון הכוהן, וירם את-המחתות מבין השריפה, ואת-האש, זרה-הלאה: כי, קדשו.
ג את מחתות החטאים האלה בנפשותם, ועשו אותם ריקועי פחים ציפוי למזבח--כי-הקריבום לפני-יהוה, ויקדשו; ויהיו לאות, לבני ישראל.
ד וייקח אלעזר הכוהן, את מחתות הנחושת, אשר הקריבו, השרופים; וירקעום, ציפוי למזבח.
ה זיכרון לבני ישראל, למען אשר לא-יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרון
הוא, להקטיר קטורת, לפני יהוה; ולא-יהיה כקורח וכעדתו, כאשר דיבר יהוה
ביד-משה לו. {פ}
ו ויילונו כל-עדת בני-ישראל, ממוחרת, על-משה ועל-אהרון, לאמור: אתם המיתם, את-עם יהוה. ז ויהי, בהיקהל העדה על-משה ועל-אהרון, ויפנו אל-אוהל מועד, והנה כיסהו הענן; ויירא, כבוד יהוה. ח ויבוא משה ואהרון, אל-פני אוהל מועד. {ס} ט וידבר יהוה, אל-משה לאמור. י הירומו, מתוך העדה הזאת, ואכלה אותם, כרגע; וייפלו, על-פניהם. יא ויאמר משה אל-אהרון, קח את-המחתה ותן-עליה אש מעל המזבח ושים קטורת, והולך מהרה אל-העדה, וכפר עליהם: כי-יצא הקצף מלפני יהוה, החל הנגף. יב וייקח אהרון כאשר דיבר משה, וירץ אל-תוך הקהל, והנה החל הנגף, בעם; וייתן, את-הקטורת, ויכפר, על-העם. יג ויעמוד בין-המתים, ובין החיים; ותיעצר, המגפה. יד ויהיו, המתים במגפה, ארבעה עשר אלף, ושבע מאות--מלבד המתים, על-דבר-קורח. טו וישב אהרון אל-משה, אל-פתח אוהל מועד; והמגפה, נעצרה. {פ} טז וידבר יהוה, אל-משה לאמור. יז דבר אל-בני ישראל, וקח מאיתם מטה מטה לבית אב מאת כל-נשיאיהם לבית אבותם--שנים עשר, מטות: איש את-שמו, תכתוב על-מטהו. יח ואת שם אהרון, תכתוב על-מטה לוי: כי מטה אחד, לראש בית אבותם. יט והנחתם, באוהל מועד--לפני, העדות, אשר איוועד לכם, שמה. כ והיה, האיש אשר אבחר-בו--מטהו יפרח; והשיכותי מעליי, את-תלונות בני ישראל, אשר הם מלינים, עליכם. כא וידבר משה אל-בני ישראל, וייתנו אליו כל-נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבותם--שנים עשר, מטות; ומטה אהרון, בתוך מטותם. כב וינח משה את-המטות, לפני יהוה, באוהל, העדות. כג ויהי ממוחרת, ויבוא משה אל-אוהל העדות, והנה פרח מטה-אהרון, לבית לוי; ויוצא פרח ויצץ ציץ, ויגמול שקדים. כד ויוצא משה את-כל-המטות מלפני יהוה, אל-כל-בני ישראל; ויראו ויקחו, איש מטהו. {פ} כה ויאמר יהוה אל-משה, השב את-מטה אהרון לפני העדות, למשמרת לאות, לבני-מרי; ותכל תלונותם מעליי, ולא ימותו. כו ויעש, משה: כאשר ציווה יהוה אותו, כן עשה. {פ} כז ויאמרו בני ישראל, אל-משה לאמור: הן גווענו אבדנו, כולנו אבדנו. כח כול הקרב הקרב אל-משכן יהוה, ימות; האם תמנו, לגווע. |
Sabtu, 21 Maret 2015
Hebrew Bible / Numbers / Chapter 17
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar