Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 |
א וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרון לאמור.
ב זאת חוקת התורה, אשר-ציווה יהוה לאמור: דבר אל-בני ישראל, ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין-בה מום, אשר לא-עלה עליה, עול.
ג ונתתם אותה, אל-אלעזר הכוהן; והוציא אותה אל-מחוץ למחנה, ושחט אותה לפניו.
ד ולקח אלעזר הכוהן, מדמה--באצבעו; והזה אל-נוכח פני אוהל-מועד, מדמה--שבע פעמים.
ה ושרף את-הפרה, לעיניו: את-עורה ואת-בשרה ואת-דמה, על-פרשה ישרוף.
ו ולקח הכוהן, עץ ארז ואיזוב--ושני תולעת; והשליך, אל-תוך שריפת הפרה.
ז וכיבס בגדיו הכוהן, ורחץ בשרו במים, ואחר, יבוא אל-המחנה; וטמא הכוהן, עד-הערב.
ח והשורף אותה--יכבס בגדיו במים, ורחץ בשרו במים; וטמא, עד-הערב.
ט ואסף איש טהור, את אפר הפרה, והניח מחוץ למחנה, במקום טהור; והייתה לעדת בני-ישראל למשמרת, למי נידה--חטאת היא.
י וכיבס האוסף את-אפר הפרה, את-בגדיו, וטמא, עד-הערב; והייתה לבני ישראל, ולגר הגר בתוכם--לחוקת עולם.
יא הנוגע במת, לכל-נפש אדם--וטמא, שבעת ימים.
יב הוא יתחטא-בו ביום השלישי, וביום השביעי--יטהר; ואם-לא יתחטא ביום השלישי, וביום השביעי--לא יטהר.
יג כל-הנוגע במת בנפש האדם אשר-ימות ולא יתחטא, את-משכן יהוה
טימא--ונכרתה הנפש ההיא, מישראל: כי מי נידה לא-זורק עליו, טמא יהיה--עוד,
טומאתו בו.
יד זאת, התורה, אדם, כי-ימות באוהל: כל-הבא אל-האוהל וכל-אשר באוהל, יטמא שבעת ימים.
טו וכול כלי פתוח, אשר אין-צמיד פתיל עליו--טמא, הוא.
טז וכול אשר-ייגע על-פני השדה, בחלל-חרב או במת, או-בעצם אדם, או בקבר--יטמא, שבעת ימים.
יז ולקחו, לטמא, מעפר, שריפת החטאת; ונתן עליו מים חיים, אל-כלי.
יח ולקח איזוב וטבל במים, איש טהור, והזה על-האוהל ועל-כל-הכלים, ועל-הנפשות אשר היו-שם; ועל-הנוגע, בעצם או בחלל, או במת, או בקבר.
יט והזה הטהור על-הטמא, ביום השלישי וביום השביעי; וחיטאו ביום השביעי, וכיבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב.
כ ואיש אשר-יטמא ולא יתחטא, ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל: כי את-מקדש יהוה טימא, מי נידה לא-זורק עליו--טמא הוא.
כא והייתה להם, לחוקת עולם; ומזה מי-הנידה, יכבס בגדיו, והנוגע במי הנידה, יטמא עד-הערב.
כב וכול אשר-ייגע-בו הטמא, יטמא; והנפש הנוגעת, תטמא עד-הערב.
|
Sabtu, 21 Maret 2015
Hebrew Bible / Numbers / Chapter 19
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar