Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 |
א וישמע הכנעני מלך-ערד, יושב הנגב, כי בא ישראל, דרך האתרים; ויילחם, בישראל, וישב ממנו, שבי.
ב ויידר ישראל נדר ליהוה, ויאמר: אם-נתון תיתן את-העם הזה, בידי--והחרמתי, את-עריהם.
ג וישמע יהוה בקול ישראל, וייתן את-הכנעני, ויחרם אתהם, ואת-עריהם; ויקרא שם-המקום, חורמה. {פ}
ד ויסעו מהור ההר, דרך ים-סוף, לסבוב, את-ארץ אדום; ותקצר נפש-העם, בדרך. ה וידבר העם, באלוהים ובמשה, למה העליתונו ממצריים, למות במדבר: כי אין לחם, ואין מים, ונפשנו קצה, בלחם הקלוקל. ו וישלח יהוה בעם, את הנחשים השרפים, וינשכו, את-העם; וימת עם-רב, מישראל. ז ויבוא העם אל-משה ויאמרו חטאנו, כי-דיברנו ביהוה ובך--התפלל אל-יהוה, ויסר מעלינו את-הנחש; ויתפלל משה, בעד העם. ח ויאמר יהוה אל-משה, עשה לך שרף, ושים אותו, על-נס; והיה, כל-הנשוך, וראה אותו, וחי. ט ויעש משה נחש נחושת, וישימהו על-הנס; והיה, אם-נשך הנחש את-איש--והביט אל-נחש הנחושת, וחי. י ויסעו, בני ישראל; ויחנו, באובות. יא ויסעו, מאובות; ויחנו בעיי העברים, במדבר אשר על-פני מואב, ממזרח, השמש. יב משם, נסעו; ויחנו, בנחל זרד. יג משם, נסעו, ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר, היוצא מגבול האמורי: כי ארנון גבול מואב, בין מואב ובין האמורי. יד על-כן, ייאמר, בספר, מלחמות יהוה: את-והב בסופה, ואת-הנחלים ארנון. טו ואשד, הנחלים, אשר נטה, לשבת ער; ונשען, לגבול מואב. טז ומשם, בארה: היא הבאר, אשר אמר יהוה למשה, אסוף את-העם, ואתנה להם מים. {ס} יז אז ישיר ישראל, את-השירה הזאת: עלי באר, ענו-לה. יח באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם, במחוקק, במשענותם; וממדבר, מתנה. יט וממתנה, נחליאל; ומנחליאל, במות. כ ומבמות, הגיא אשר בשדה מואב--ראש, הפסגה; ונשקפה, על-פני הישימון. {פ} כא וישלח ישראל מלאכים, אל-סיחון מלך-האמורי לאמור. כב אעברה בארצך, לא ניטה בשדה ובכרם--לא נשתה, מי באר: בדרך המלך נלך, עד אשר-נעבור גבולך. כג ולא-נתן סיחון את-ישראל, עבור בגבולו, ויאסוף סיחון את-כל-עמו וייצא לקראת ישראל המדברה, ויבוא יהצה; ויילחם, בישראל. כד ויכהו ישראל, לפי-חרב; ויירש את-ארצו מארנון, עד-יבוק עד-בני עמון--כי עז, גבול בני עמון. כה וייקח, ישראל, את כל-הערים, האלה; ויישב ישראל בכל-ערי האמורי, בחשבון ובכל-בנותיה. כו כי חשבון--עיר סיחון מלך האמורי, היא; והוא נלחם, במלך מואב הראשון, וייקח את-כל-ארצו מידו, עד-ארנון. כז על-כן יאמרו המושלים, בואו חשבון; תיבנה ותיכונן, עיר סיחון. כח כי-אש יצאה מחשבון, להבה מקרית סיחון: אכלה ער מואב, בעלי במות ארנון. כט אוי-לך מואב, אבדת עם-כמוש; נתן בניו פליטים ובנותיו בשבית, למלך אמורי סיחון. ל ונירם אבד חשבון, עד-דיבון; ונשים עד-נופח, אשר עד-מידבא. לא ויישב, ישראל, בארץ, האמורי. לב וישלח משה לרגל את-יעזר, וילכדו בנותיה; ויורש, את-האמורי אשר-שם. לג ויפנו, ויעלו, דרך, הבשן; וייצא עוג מלך-הבשן לקראתם הוא וכל-עמו, למלחמה--אדרעי. לד ויאמר יהוה אל-משה, אל-תירא אותו--כי בידך נתתי אותו ואת-כל-עמו, ואת-ארצו; ועשית לו--כאשר עשית לסיחון מלך האמורי, אשר יושב בחשבון. לה ויכו אותו ואת-בניו ואת-כל-עמו, עד-בלתי השאיר-לו שריד; ויירשו, את-ארצו |
Sabtu, 21 Maret 2015
Hebrew Bible / Numbers / Chapter 21
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar