Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 |
א ויסעו, בני ישראל; ויחנו בערבות מואב, מעבר לירדן ירחו. {ס}
ב וירא בלק, בן-ציפור, את כל-אשר-עשה ישראל, לאמורי. ג ויגר מואב מפני העם, מאוד--כי רב-הוא; ויקץ מואב, מפני בני ישראל. ד ויאמר מואב אל-זקני מדיין, עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבותינו, כלחוך השור, את ירק השדה; ובלק בן-ציפור מלך למואב, בעת ההיא. ה וישלח מלאכים אל-בלעם בן-בעור, פתורה אשר על-הנהר ארץ בני-עמו--לקרוא-לו: לאמור, הנה עם יצא ממצריים הנה כיסה את-עין הארץ, והוא יושב, ממולי. ו ועתה לכה-נא אורה-לי את-העם הזה, כי-עצום הוא ממני--אוליי אוכל נכה-בו, ואגרשנו מן-הארץ: כי ידעתי, את אשר-תברך מבורך, ואשר תאור, יואר. ז וילכו זקני מואב, וזקני מדיין, וקסמים, בידם; ויבואו, אל-בלעם, וידברו אליו, דברי בלק. ח ויאמר אליהם, לינו פה הלילה, והשיבותי אתכם דבר, כאשר ידבר יהוה אליי; ויישבו שרי-מואב, עם-בלעם. ט ויבוא אלוהים, אל-בלעם; ויאמר, מי האנשים האלה עימך. י ויאמר בלעם, אל-האלוהים: בלק בן-ציפור מלך מואב, שלח אליי. יא הנה העם היוצא ממצריים, ויכס את-עין הארץ; עתה, לכה קובה-לי אותו--אוליי אוכל להילחם בו, וגירשתיו. יב ויאמר אלוהים אל-בלעם, לא תלך עימהם; לא תאור את-העם, כי ברוך הוא. יג ויקם בלעם, בבוקר, ויאמר אל-שרי בלק, לכו אל-ארצכם: כי מיאן יהוה, לתיתי להלוך עימכם. יד ויקומו שרי מואב, ויבואו אל-בלק; ויאמרו, מיאן בלעם הלוך עימנו. טו ויוסף עוד, בלק, שלוח שרים, רבים ונכבדים מאלה. טז ויבואו, אל-בלעם; ויאמרו לו, כה אמר בלק בן-ציפור, אל-נא תימנע, מהלוך אליי. יז כי-כבד אכבדך מאוד, וכול אשר-תאמר אליי אעשה; ולכה-נא, קובה-לי, את, העם הזה. יח ויען בלעם, ויאמר אל-עבדי בלק, אם-ייתן-לי בלק מלוא ביתו, כסף וזהב--לא אוכל, לעבור את-פי יהוה אלוהיי, לעשות קטנה, או גדולה. יט ועתה, שבו נא בזה גם-אתם--הלילה; ואדעה, מה-יוסף יהוה דבר עימי. כ ויבוא אלוהים אל-בלעם, לילה, ויאמר לו אם-לקרוא לך באו האנשים, קום לך איתם; ואך, את-הדבר אשר-אדבר אליך--אותו תעשה. כא ויקם בלעם בבוקר, ויחבוש את-אתונו; וילך, עם-שרי מואב. כב וייחר-אף אלוהים, כי-הולך הוא, ויתייצב מלאך יהוה בדרך, לשטן לו; והוא רוכב על-אתונו, ושני נעריו עימו. כג ותרא האתון את-מלאך יהוה ניצב בדרך, וחרבו שלופה בידו, ותט האתון מן-הדרך, ותלך בשדה; ויך בלעם את-האתון, להטותה הדרך. כד ויעמוד מלאך יהוה, במשעול הכרמים--גדר מזה, וגדר מזה. כה ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותילחץ אל-הקיר, ותלחץ את-רגל בלעם, אל-הקיר; ויוסף, להכותה. כו ויוסף מלאך-יהוה, עבור; ויעמוד במקום צר, אשר אין-דרך לנטות ימין ושמאל. כז ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותרבץ תחת בלעם; וייחר-אף בלעם, ויך את-האתון במקל. כח ויפתח יהוה, את-פי האתון; ותאמר לבלעם, מה-עשיתי לך, כי הכיתני, זה שלוש רגלים. כט ויאמר בלעם לאתון, כי התעללת בי; לו יש-חרב בידי, כי עתה הרגתיך. ל ותאמר האתון אל-בלעם, הלוא אנוכי אתונך אשר-רכבת עליי מעודך עד-היום הזה--ההסכן הסכנתי, לעשות לך כה; ויאמר, לא. לא ויגל יהוה, את-עיני בלעם, וירא את-מלאך יהוה ניצב בדרך, וחרבו שלופה בידו; וייקוד וישתחו, לאפיו. לב ויאמר אליו, מלאך יהוה, על-מה הכית את-אתונך, זה שלוש רגלים; הנה אנוכי יצאתי לשטן, כי-ירט הדרך לנגדי. לג ותראני, האתון, ותט לפניי, זה שלוש רגלים; אוליי נטתה מפניי, כי עתה גם-אותך הרגתי ואותה החייתי. לד ויאמר בלעם אל-מלאך יהוה, חטאתי--כי לא ידעתי, כי אתה ניצב לקראתי בדרך; ועתה אם-רע בעיניך, אשובה לי. לה ויאמר מלאך יהוה אל-בלעם, לך עם-האנשים, ואפס את-הדבר אשר-אדבר אליך, אותו תדבר; וילך בלעם, עם-שרי בלק. לו וישמע בלק, כי בא בלעם; וייצא לקראתו אל-עיר מואב, אשר על-גבול ארנון, אשר, בקצה הגבול. לז ויאמר בלק אל-בלעם, הלוא שלוח שלחתי אליך לקרוא-לך--למה לא-הלכת, אליי; האומנם, לא אוכל כבדך. לח ויאמר בלעם אל-בלק, הנה-באתי אליך--עתה, היכול אוכל דבר מאומה: הדבר, אשר ישים אלוהים בפי--אותו אדבר. לט וילך בלעם, עם-בלק; ויבואו, קרית חוצות. מ ויזבח בלק, בקר וצאן; וישלח לבלעם, ולשרים אשר איתו. מא ויהי בבוקר--וייקח בלק את-בלעם, ויעלהו במות בעל; וירא משם, קצה העם. |
Sabtu, 21 Maret 2015
Hebrew Bible / Numbers / Chapter 22
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar