א ויאמר יהוה אל-יהושוע, אל-תירא ואל-תיחת--קח עימך את כל-עם
המלחמה, וקום עלה העיי; ראה נתתי בידך, את-מלך העיי ואת-עמו, ואת-עירו,
ואת-ארצו.
ב ועשית לעיי ולמלכה, כאשר עשית ליריחו ולמלכה--רק-שללה ובהמתה, תבוזו לכם; שים-לך אורב לעיר, מאחריה.
ג ויקם יהושוע וכל-עם המלחמה, לעלות העיי; ויבחר יהושוע שלושים אלף איש, גיבורי החיל, וישלחם, לילה.
ד ויצו אותם לאמור, ראו אתם אורבים לעיר מאחרי העיר--אל-תרחיקו מן-העיר, מאוד; והייתם כולכם, נכונים.
ה ואני, וכל-העם אשר איתי, נקרב, אל-העיר; והיה, כי-ייצאו לקראתנו כאשר בראשונה, ונסנו, לפניהם.
ו ויצאו אחרינו, עד התיקנו אותם מן-העיר--כי יאמרו, נסים לפנינו כאשר בראשונה; ונסנו, לפניהם.
ז ואתם, תקומו מהאורב, והורשתם, את-העיר; ונתנה יהוה אלוהיכם, בידכם.
ח והיה כתופשכם את-העיר, תציתו את-העיר באש--כדבר יהוה, תעשו; ראו, ציוויתי אתכם.
ט וישלחם יהושוע, וילכו אל-המארב, ויישבו בין בית-אל ובין העיי, מים לעיי; וילן יהושוע בלילה ההוא, בתוך העם.
י וישכם יהושוע בבוקר, ויפקוד את-העם; ויעל הוא וזקני ישראל, לפני העם--העיי.
יא וכל-העם המלחמה אשר איתו, עלו וייגשו, ויבואו, נגד העיר; ויחנו מצפון לעיי, והגיא ביניו ובין-העיי.
יב וייקח, כחמשת אלפים איש; וישם אותם אורב, בין בית-אל ובין העיי--מים לעיר.
יג וישימו העם את-כל-המחנה, אשר מצפון לעיר, ואת-עקבו, מים לעיר; וילך יהושוע בלילה ההוא, בתוך העמק.
יד ויהי כראות מלך-העיי, וימהרו וישכימו וייצאו אנשי-העיר
לקראת-ישראל למלחמה הוא וכל-עמו למועד--לפני הערבה; והוא לא ידע, כי-אורב
לו מאחרי העיר.
טו ויינגעו יהושוע וכל-ישראל, לפניהם; וינוסו, דרך המדבר.
טז וייזעקו, כל-העם אשר בעיי, לרדוף, אחריהם; וירדפו אחרי יהושוע, ויינתקו מן-העיר.
יז ולא-נשאר איש, בעיי ובית אל, אשר לא-יצאו, אחרי ישראל; ויעזבו את-העיר פתוחה, וירדפו אחרי ישראל. {פ}
יח ויאמר יהוה אל-יהושוע, נטה בכידון אשר-בידך אל-העיי--כי בידך, אתננה; ויט יהושוע בכידון אשר-בידו, אל-העיר.
יט והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו, כנטות ידו, ויבואו העיר, וילכדוה; וימהרו, ויציתו את-העיר באש.
כ ויפנו אנשי העיי אחריהם ויראו, והנה עלה עשן העיר השמיימה, ולא-היה בהם ידיים לנוס, הנה והנה; והעם הנס המדבר, נהפך אל-הרודף.
כא ויהושוע וכל-ישראל ראו, כי-לכד האורב את-העיר, וכי עלה, עשן העיר; וישובו, ויכו את-אנשי העיי.
כב ואלה יצאו מן-העיר, לקראתם, ויהיו לישראל בתווך, אלה מזה ואלה מזה; ויכו אותם, עד-בלתי השאיר-לו שריד ופליט.
כג ואת-מלך העיי, תפשו חי; ויקריבו אותו, אל-יהושוע.
כד ויהי ככלות ישראל להרוג את-כל-יושבי העיי בשדה, במדבר אשר רדפום
בו, וייפלו כולם לפי-חרב, עד-תומם; וישובו כל-ישראל העיי, ויכו אותה
לפי-חרב.
כה ויהי כל-הנופלים ביום ההוא, מאיש ועד-אישה--שנים עשר, אלף: כול, אנשי העיי.
כו ויהושוע לא-השיב ידו, אשר נטה בכידון, עד אשר החרים, את כל-יושבי העיי.
כז רק הבהמה, ושלל העיר ההיא, בזזו להם, ישראל--כדבר יהוה, אשר ציווה את-יהושוע.
כח וישרוף יהושוע, את-העיי; וישימהא תל-עולם שממה, עד היום הזה.
כט ואת-מלך העיי תלה על-העץ, עד-עת הערב; וכבוא השמש ציווה יהושוע
ויורידו את-נבלתו מן-העץ, וישליכו אותה אל-פתח שער העיר, ויקימו עליו
גל-אבנים גדול, עד היום הזה. {פ}
ל אז יבנה יהושוע מזבח, ליהוה אלוהי ישראל, בהר, עיבל.
לא כאשר ציווה משה עבד-יהוה את-בני ישראל, ככתוב בספר תורת
משה--מזבח אבנים שלמות, אשר לא-הניף עליהן ברזל; ויעלו עליו עולות ליהוה,
ויזבחו שלמים.
לב ויכתוב-שם, על-האבנים--את, משנה תורת משה, אשר כתב, לפני בני ישראל.
לג וכל-ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון נגד
הכוהנים הלויים נושאי ארון ברית-יהוה, כגר כאזרח--חצייו אל-מול הר-גריזים,
והחצייו אל-מול הר-עיבל: כאשר ציווה משה עבד-יהוה, לברך את-העם
ישראל--בראשונה.
לד ואחרי-כן, קרא את-כל-דברי התורה, הברכה, והקללה--ככל-הכתוב, בספר התורה.
לה לא-היה דבר, מכול אשר-ציווה משה--אשר לא-קרא יהושוע, נגד כל-קהל ישראל והנשים והטף, והגר, ההולך בקרבם.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar