א ויהי, כשמוע יבין מלך-חצור; וישלח, אל-יובב מלך מדון, ואל-מלך שמרון, ואל-מלך אכשף.
ב ואל-המלכים אשר מצפון, בהר ובערבה נגב כינרות--ובשפילה; ובנפות דור, מים.
ג הכנעני ממזרח ומים, והאמורי והחיתי והפריזי והיבוסי בהר; והחיווי תחת חרמון, בארץ המצפה.
ד וייצאו הם, וכל-מחניהם עימם--עם-רב, כחול אשר על-שפת-הים לרוב; וסוס ורכב, רב-מאוד.
ה וייוועדו, כול המלכים האלה; ויבואו ויחנו יחדיו, אל-מי מרום, להילחם, עם-ישראל. {פ}
ו ויאמר יהוה אל-יהושוע, אל-תירא מפניהם--כי-מחר כעת הזאת אנוכי
נותן את-כולם חללים, לפני ישראל; את-סוסיהם תעקר, ואת-מרכבותיהם תשרוף
באש.
ז ויבוא יהושוע וכל-עם המלחמה עימו עליהם, על-מי מרום--פתאום; וייפלו, בהם.
ח וייתנם יהוה ביד-ישראל, ויכום, וירדפום עד-צידון רבה ועד משרפות מים, ועד-בקעת מצפה מזרחה; ויכום, עד-בלתי השאיר-להם שריד.
ט ויעש להם יהושוע, כאשר אמר-לו יהוה: את-סוסיהם עיקר, ואת-מרכבותיהם שרף באש. {ס}
י וישב יהושוע בעת ההיא, וילכוד את-חצור, ואת-מלכה, הכה בחרב: כי-חצור לפנים--היא, ראש כל-הממלכות האלה.
יא ויכו את-כל-הנפש אשר-בה לפי-חרב, החרם--לא נותר, כל-נשמה; ואת-חצור, שרף באש.
יב ואת-כל-ערי המלכים-האלה ואת-כל-מלכיהם לכד יהושוע, ויכם לפי-חרב--החרים אותם: כאשר ציווה, משה עבד יהוה.
יג רק כל-הערים, העומדות על-תילם--לא שרפם, ישראל: זולתי את-חצור לבדה, שרף יהושוע.
יד וכול שלל הערים האלה, והבהמה, בזזו להם, בני ישראל: רק את-כל-האדם הכו לפי-חרב, עד-השמידם אותם--לא השאירו, כל-נשמה.
טו כאשר ציווה יהוה את-משה עבדו, כן-ציווה משה את-יהושוע; וכן, עשה יהושוע--לא-הסיר דבר, מכול אשר-ציווה יהוה את-משה.
טז וייקח יהושוע את-כל-הארץ הזאת, ההר ואת-כל-הנגב ואת כל-ארץ הגושן, ואת-השפילה, ואת-הערבה; ואת-הר ישראל, ושפילתו.
יז מן-ההר החלק, העולה שעיר, ועד-בעל גד בבקעת הלבנון, תחת הר-חרמון; ואת כל-מלכיהם לכד, ויכם וימיתם.
יח ימים רבים, עשה יהושוע את-כל-המלכים האלה--מלחמה.
יט לא-הייתה עיר, אשר השלימה אל-בני ישראל, בלתי החיווי, יושבי גבעון: את-הכול, לקחו במלחמה.
כ כי מאת יהוה הייתה לחזק את-ליבם לקראת המלחמה את-ישראל, למען
החרימם, לבלתי היות-להם, תחינה: כי למען השמידם, כאשר ציווה יהוה את-משה.
{ס}
כא ויבוא יהושוע בעת ההיא, ויכרת את-הענקים מן-ההר מן-חברון
מן-דביר מן-ענב, ומכול הר יהודה, ומכול הר ישראל: עם-עריהם, החרימם
יהושוע.
כב לא-נותר ענקים, בארץ בני ישראל: רק, בעזה בגת ובאשדוד--נשארו.
כג וייקח יהושוע את-כל-הארץ, ככול אשר דיבר יהוה אל-משה, וייתנה יהושוע לנחלה לישראל כמחלקותם, לשבטיהם; והארץ שקטה, ממלחמה.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar