א ויהושוע זקן, בא בימים; ויאמר יהוה אליו, אתה זקנת באת בימים, והארץ נשארה הרבה-מאוד, לרשתה.
ב זאת הארץ, הנשארת: כל-גלילות הפלשתים, וכל-הגשורי.
ג מן-השיחור אשר על-פני מצריים, ועד גבול עקרון צפונה--לכנעני,
תיחשב; חמשת סרני פלשתים, העזתי והאשדודי האשקלוני הגיתי, והעקרוני,
והעווים.
ד מתימן כל-ארץ הכנעני, ומערה אשר לצידונים--עד-אפקה: עד, גבול האמורי.
ה והארץ הגבלי, וכל-הלבנון מזרח השמש, מבעל גד, תחת הר-חרמון--עד, לבוא חמת.
ו כל-יושבי ההר מן-הלבנון עד-משרפות מים, כל-צידונים--אנוכי אורישם, מפני בני ישראל: רק הפילהא לישראל, בנחלה, כאשר, ציוויתיך.
ז ועתה, חלק את-הארץ הזאת בנחלה--לתשעת השבטים; וחצי, השבט המנשה.
ח עימו, הראובני והגדי, לקחו, נחלתם--אשר נתן להם משה, בעבר הירדן מזרחה, כאשר נתן להם, משה עבד יהוה.
ט מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון והעיר אשר בתוך-הנחל, וכל-המישור מידבא--עד-דיבון.
י וכול, ערי סיחון מלך האמורי, אשר מלך, בחשבון--עד-גבול, בני עמון.
יא והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי, וכול הר חרמון וכל-הבשן--עד-סלכה.
יב כל-ממלכות עוג בבשן, אשר-מלך בעשתרות ובאדרעי: הוא נשאר מיתר הרפאים, ויכם משה ויורישם.
יג ולא הורישו בני ישראל, את-הגשורי ואת-המעכתי; ויישב גשור ומעכת בקרב ישראל, עד היום הזה.
יד רק לשבט הלוי, לא נתן נחלה: אישי יהוה אלוהי ישראל, הוא נחלתו, כאשר, דיבר-לו. {פ}
טו וייתן משה, למטה בני-ראובן למשפחותם.
טז ויהי להם הגבול, מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון והעיר אשר בתוך-הנחל וכל-המישור--על-מידבא.
יז חשבון וכל-עריה, אשר במישור; דיבון ובמות בעל, ובית בעל מעון.
יח ויהצה וקדמות, ומפעת.
יט וקריתיים ושבמה, וצרת השחר בהר העמק.
כ ובית פעור ואשדות הפסגה, ובית הישימות.
כא וכול, ערי המישור, וכל-ממלכות סיחון מלך האמורי, אשר מלך
בחשבון: אשר הכה משה אותו ואת-נשיאי מדיין, את-אווי ואת-רקם ואת-צור
ואת-חור ואת-רבע, נסיכי סיחון, יושבי הארץ.
כב ואת-בלעם בן-בעור, הקוסם--הרגו בני-ישראל בחרב, אל-חלליהם.
כג ויהי, גבול בני ראובן--הירדן, וגבול: זאת נחלת בני-ראובן למשפחותם, הערים וחצריהן. {פ}
כד וייתן משה למטה-גד, לבני-גד למשפחותם.
כה ויהי להם, הגבול--יעזר וכל-ערי הגלעד, וחצי ארץ בני עמון: עד-ערוער, אשר על-פני רבה.
כו ומחשבון עד-רמת המצפה, ובטונים; וממחניים, עד-גבול לדביר.
כז ובעמק בית הרם ובית נמרה וסוכות וצפון, יתר ממלכות סיחון מלך חשבון, הירדן, וגבול--עד-קצה ים-כינרת, עבר הירדן מזרחה.
כח זאת נחלת בני-גד, למשפחותם, הערים, וחצריהם. {ס}
כט וייתן משה, לחצי שבט מנשה; ויהי, לחצי מטה בני-מנשה--למשפחותם.
ל ויהי גבולם, ממחניים כל-הבשן כל-ממלכות עוג מלך-הבשן וכל-חוות יאיר אשר בבשן--שישים עיר.
לא וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי, ערי ממלכות עוג בבשן, לבני מכיר בן-מנשה, לחצי בני-מכיר למשפחותם.
לב אלה, אשר-ניחל משה בערבות מואב, מעבר לירדן יריחו, מזרחה. {פ}
לג ולשבט, הלוי--לא-נתן משה, נחלה: יהוה אלוהי ישראל, הוא נחלתם, כאשר, דיבר להם.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar