Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 Chapter 37 Chapter 38 Chapter 39 Chapter 40 |
א ויאמר יהוה אל-משה, פסול-לך שני-לוחות אבנים כראשונים; וכתבתי, על-הלוחות, את-הדברים, אשר היו על-הלוחות הראשונים אשר שיברת.
ב והיה נכון, לבוקר; ועלית בבוקר אל-הר סיניי, וניצבת לי שם על-ראש ההר.
ג ואיש לא-יעלה עימך, וגם-איש אל-יירא בכל-ההר; גם-הצאן והבקר אל-ירעו, אל-מול ההר ההוא.
ד ויפסול שני-לוחות אבנים כראשונים, וישכם משה בבוקר ויעל אל-הר סיניי, כאשר ציווה יהוה, אותו; וייקח בידו, שני לוחות אבנים.
ה ויירד יהוה בענן, ויתייצב עימו שם; ויקרא בשם, יהוה.
ו ויעבור יהוה על-פניו, ויקרא, יהוה יהוה, אל רחום וחנון--ארך אפיים, ורב-חסד ואמת.
ז נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה; ונקה, לא ינקה--פוקד עוון אבות על-בנים ועל-בני בנים, על-שילשים ועל-ריבעים.
ח וימהר, משה; וייקוד ארצה, וישתחו.
ט ויאמר אם-נא מצאתי חן בעיניך, אדוניי, ילך-נא אדוניי, בקרבנו: כי עם-קשה-עורף הוא, וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו.
י ויאמר, הנה אנוכי כורת ברית, נגד כל-עמך אעשה נפלאות, אשר
לא-נבראו בכל-הארץ ובכל-הגויים; וראה כל-העם אשר-אתה בקרבו את-מעשה יהוה,
כי-נורא הוא, אשר אני, עושה עימך.
יא שמור-לך--את אשר אנוכי, מצווך היום; הנני גורש מפניך, את-האמורי והכנעני, והחיתי והפריזי, והחיווי והיבוסי.
יב הישמר לך, פן-תכרות ברית ליושב הארץ, אשר אתה, בא עליה: פן-יהיה למוקש, בקרבך.
יג כי את-מזבחותם תיתוצון, ואת-מצבותם תשברון; ואת-אשריו, תכרותון.
יד כי לא תשתחווה, לאל אחר: כי יהוה קנא שמו, אל קנא הוא.
טו פן-תכרות ברית, ליושב הארץ; וזנו אחרי אלוהיהם, וזבחו לאלוהיהם, וקרא לך, ואכלת מזבחו.
טז ולקחת מבנותיו, לבניך; וזנו בנותיו, אחרי אלוהיהן, והזנו את-בניך, אחרי אלוהיהן.
יז אלוהי מסכה, לא תעשה-לך.
יח את-חג המצות, תשמור--שבעת ימים תאכל מצות אשר ציוויתיך, למועד חודש האביב: כי בחודש האביב, יצאת ממצריים.
יט כל-פטר רחם, לי; וכל-מקנך תיזכר, פטר שור ושה.
כ ופטר חמור תפדה בשה, ואם-לא תפדה וערפתו; כול בכור בניך תפדה, ולא-ייראו פניי ריקם.
כא ששת ימים תעבוד, וביום השביעי תשבות; בחריש ובקציר, תשבות.
כב וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים; וחג, האסיף--תקופת, השנה.
כג שלוש פעמים, בשנה--ייראה, כל-זכורך, את-פני האדון יהוה, אלוהי ישראל.
כד כי-אוריש גויים מפניך, והרחבתי את-גבולך; ולא-יחמוד איש, את-ארצך, בעלותך ליראות את-פני יהוה אלוהיך, שלוש פעמים בשנה.
כה לא-תשחט על-חמץ, דם-זבחי; ולא-ילין לבוקר, זבח חג הפסח.
כו ראשית, ביכורי אדמתך, תביא, בית יהוה אלוהיך; לא-תבשל גדי, בחלב אימו. {פ}
כז ויאמר יהוה אל-משה, כתוב-לך את-הדברים האלה: כי על-פי הדברים האלה, כרתי איתך ברית--ואת-ישראל. כח ויהי-שם עם-יהוה, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכל, ומים לא שתה; ויכתוב על-הלוחות, את דברי הברית--עשרת, הדברים. כט ויהי, ברדת משה מהר סיניי, ושני לוחות העדות ביד-משה, ברדתו מן-ההר; ומשה לא-ידע, כי קרן עור פניו--בדברו איתו. ל וירא אהרון וכל-בני ישראל, את-משה, והנה קרן, עור פניו; וייראו, מגשת אליו. לא ויקרא אליהם משה, וישובו אליו אהרון וכל-הנשיאים בעדה; וידבר משה, אליהם. לב ואחרי-כן ניגשו, כל-בני ישראל; ויצוום--את כל-אשר דיבר יהוה איתו, בהר סיניי. לג ויכל משה, מדבר איתם; וייתן על-פניו, מסווה. לד ובבוא משה לפני יהוה, לדבר איתו, יסיר את-המסווה, עד-צאתו; ויצא, ודיבר אל-בני ישראל, את, אשר יצווה. לה וראו בני-ישראל, את-פני משה, כי קרן, עור פני משה; והשיב משה את-המסווה על-פניו, עד-בואו לדבר איתו. |
Jumat, 20 Maret 2015
Hebrew Bible / Exodus / Chapter 34
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar