Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 Chapter 35 Chapter 36 Chapter 37 Chapter 38 Chapter 39 Chapter 40 |
א אם-במחתרת יימצא הגנב, והוכה ומת--אין לו, דמים.
ב אם-זרחה השמש עליו, דמים לו: שלם ישלם--אם-אין לו, ונמכר בגניבתו.
ג אם-הימצא תימצא בידו הגניבה, משור עד-חמור עד-שה--חיים: שניים, ישלם. {ס}
ד כי יבער-איש, שדה או-כרם, ושילח את-בעירו, וביער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו, ישלם. {ס} ה כי-תצא אש ומצאה קוצים, ונאכל גדיש, או הקמה, או השדה--שלם ישלם, המבעיר את-הבעירה. {ס} ו כי-ייתן איש אל-ריעהו כסף או-כלים, לשמור, וגונב, מבית האיש--אם-יימצא הגנב, ישלם שניים. ז אם-לא יימצא הגנב, ונקרב בעל-הבית אל-האלוהים: אם-לא שלח ידו, במלאכת ריעהו. ח על-כל-דבר-פשע על-שור על-חמור על-שה על-שלמה על-כל-אבידה, אשר יאמר כי-הוא זה--עד האלוהים, יבוא דבר-שניהם: אשר ירשיעון אלוהים, ישלם שניים לריעהו. {ס} ט כי-ייתן איש אל-ריעהו חמור או-שור או-שה, וכל-בהמה--לשמור; ומת או-נשבר או-נשבה, אין רואה. י שבועת יהוה, תהיה בין שניהם--אם-לא שלח ידו, במלאכת ריעהו; ולקח בעליו, ולא ישלם. יא ואם-גנוב ייגנב, מעימו--ישלם, לבעליו. יב אם-טרוף ייטרף, יביאהו עד: הטריפה, לא ישלם. {פ} יג וכי-ישאל איש מעם ריעהו, ונשבר או-מת; בעליו אין-עימו, שלם ישלם. יד אם-בעליו עימו, לא ישלם: אם-שכיר הוא, בא בשכרו. {ס} טו וכי-יפתה איש, בתולה אשר לא-אורשה--ושכב עימה: מהור ימהרנה לו, לאישה. טז אם-מאן ימאן אביה, לתיתה לו--כסף ישקול, כמוהר הבתולות. {ס} יז מכשפה, לא תחייה. יח כל-שוכב עם-בהמה, מות יומת. {ס} יט זובח לאלוהים, יוחרם--בלתי ליהוה, לבדו. כ וגר לא-תונה, ולא תלחצנו: כי-גרים הייתם, בארץ מצריים. כא כל-אלמנה ויתום, לא תענון. כב אם-ענה תענה, אותו--כי אם-צעוק יצעק אליי, שמוע אשמע צעקתו. כג וחרה אפי, והרגתי אתכם בחרב; והיו נשיכם אלמנות, ובניכם יתומים. {פ} כד אם-כסף תלווה את-עמי, את-העני עימך--לא-תהיה לו, כנושה; לא-תשימון עליו, נשך. כה אם-חבול תחבול, שלמת ריעך--עד-בוא השמש, תשיבנו לו. כו כי היא כסותו לבדה, היא שמלתו לעורו; במה ישכב--והיה כי-יצעק אליי, ושמעתי כי-חנון אני. {ס} כז אלוהים, לא תקלל; ונשיא בעמך, לא תאור. כח מלאתך ודמעך, לא תאחר; בכור בניך, תיתן-לי. כט כן-תעשה לשורך, לצאנך: שבעת ימים יהיה עם-אימו, ביום השמיני תיתנו-לי. ל ואנשי-קודש, תהיון לי; ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו. |
Jumat, 20 Maret 2015
Hebrew Bible / Exodus / Chapter 22
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar