Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 |
א ונפן ונעל, דרך הבשן; וייצא עוג מלך-הבשן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--אדרעי.
ב ויאמר יהוה אליי, אל-תירא אותו--כי בידך נתתי אותו ואת-כל-עמו, ואת-ארצו; ועשית לו--כאשר עשית לסיחון מלך האמורי, אשר יושב בחשבון.
ג וייתן יהוה אלוהינו בידנו, גם את-עוג מלך-הבשן--ואת-כל-עמו; ונכהו, עד-בלתי השאיר-לו שריד.
ד ונלכוד את-כל-עריו, בעת ההיא--לא הייתה קריה, אשר לא-לקחנו מאיתם: שישים עיר כל-חבל ארגוב, ממלכת עוג בבשן.
ה כל-אלה ערים בצורות, חומה גבוהה--דלתיים ובריח: לבד מערי הפרזי, הרבה מאוד.
ו ונחרם אותם--כאשר עשינו, לסיחון מלך חשבון: החרם כל-עיר מתים, הנשים והטף.
ז וכל-הבהמה ושלל הערים, בזונו לנו.
ח וניקח בעת ההיא, את-הארץ, מיד שני מלכי האמורי, אשר בעבר הירדן--מנחל ארנון, עד-הר חרמון.
ט צידונים יקראו לחרמון, שריון; והאמורי, יקראו-לו שניר.
י כול ערי המישור, וכל-הגלעד וכל-הבשן, עד-סלכה, ואדרעי--ערי ממלכת עוג, בבשן.
יא כי רק-עוג מלך הבשן, נשאר מיתר הרפאים--הנה ערשו ערש ברזל, הלוא היא ברבת בני עמון: תשע אמות אורכה, וארבע אמות רוחבה--באמת-איש.
יב ואת-הארץ הזאת ירשנו, בעת ההיא; מערוער אשר-על-נחל ארנון, וחצי הר-הגלעד ועריו--נתתי, לראובני ולגדי.
יג ויתר הגלעד וכל-הבשן, ממלכת עוג--נתתי, לחצי שבט המנשה: כול חבל הארגוב לכל-הבשן, ההוא ייקרא ארץ רפאים.
יד יאיר בן-מנשה, לקח את-כל-חבל ארגוב, עד-גבול הגשורי, והמעכתי; ויקרא אותם על-שמו את-הבשן חוות יאיר, עד היום הזה.
טו ולמכיר, נתתי את-הגלעד.
טז ולראובני ולגדי נתתי מן-הגלעד, ועד-נחל ארנון, תוך הנחל, וגבול--ועד יבוק הנחל, גבול בני עמון.
יז והערבה, והירדן וגבול--מכינרת, ועד ים הערבה ים המלח, תחת אשדות הפסגה, מזרחה.
יח ואצו אתכם, בעת ההיא לאמור: יהוה אלוהיכם, נתן לכם את-הארץ הזאת לרשתה--חלוצים תעברו לפני אחיכם בני-ישראל, כל-בני-חיל.
יט רק נשיכם וטפכם, ומקנכם, ידעתי, כי-מקנה רב לכם--יישבו, בעריכם, אשר נתתי, לכם.
כ עד אשר-יניח יהוה לאחיכם, ככם, וירשו גם-הם, את-הארץ אשר יהוה אלוהיכם נותן להם בעבר הירדן; ושבתם, איש לירושתו, אשר נתתי, לכם.
כא ואת-יהושוע ציוויתי, בעת ההיא לאמור: עיניך הרואות, את כל-אשר
עשה יהוה אלוהיכם לשני המלכים האלה--כן-יעשה יהוה לכל-הממלכות, אשר אתה
עובר שמה.
כב לא, תיראום: כי יהוה אלוהיכם, הוא הנלחם לכם. {ס}
כג ואתחנן, אל-יהוה, בעת ההיא, לאמור. כד אדוניי יהוה, אתה החילות להראות את-עבדך, את-גודלך, ואת-ידך החזקה--אשר מי-אל בשמיים ובארץ, אשר-יעשה כמעשיך וכגבורותיך. כה אעברה-נא, ואראה את-הארץ הטובה, אשר, בעבר הירדן: ההר הטוב הזה, והלבנון. כו ויתעבר יהוה בי למענכם, ולא שמע אליי; ויאמר יהוה אליי, רב-לך--אל-תוסף דבר אליי עוד, בדבר הזה. כז עלה ראש הפסגה, ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה--וראה בעיניך: כי-לא תעבור, את-הירדן הזה. כח וצו את-יהושוע, וחזקהו ואמצהו: כי-הוא יעבור, לפני העם הזה, והוא ינחיל אותם, את-הארץ אשר תראה. כט ונשב בגיא, מול בית פעור. |
Sabtu, 21 Maret 2015
Hebrew Bible / Deuteronomy / Chapter 3
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar