Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 |
א ונפן וניסע המדברה, דרך ים-סוף, כאשר דיבר יהוה, אליי; ונסב את-הר-שעיר, ימים רבים. {ס}
ב ויאמר יהוה, אליי לאמור. ג רב-לכם, סוב את-ההר הזה; פנו לכם, צפונה. ד ואת-העם, צו לאמור, אתם עוברים בגבול אחיכם בני-עשיו, היושבים בשעיר; וייראו מכם, ונשמרתם מאוד. ה אל-תתגרו בם--כי לא-אתן לכם מארצם, עד מדרך כף-רגל: כי-ירושה לעשיו, נתתי את-הר שעיר. ו אוכל תשברו מאיתם בכסף, ואכלתם; וגם-מים תכרו מאיתם, בכסף--ושתיתם. ז כי יהוה אלוהיך בירכך, בכול מעשה ידך--ידע לכתך, את-המדבר הגדול הזה: זה ארבעים שנה, יהוה אלוהיך עימך--לא חסרת, דבר. ח ונעבור מאת אחינו בני-עשיו, היושבים בשעיר, מדרך הערבה, מאילת ומעציון גבר; {ס} ונפן, ונעבור, דרך, מדבר מואב. ט ויאמר יהוה אליי, אל-תצר את-מואב, ואל-תתגר בם, מלחמה: כי לא-אתן לך מארצו, ירושה--כי לבני-לוט, נתתי את-ער ירושה. י האימים לפנים, ישבו בה--עם גדול ורב ורם, כענקים. יא רפאים ייחשבו אף-הם, כענקים; והמואבים, יקראו להם אימים. יב ובשעיר ישבו החורים, לפנים, ובני עשיו יירשום וישמידום מפניהם, ויישבו תחתם: כאשר עשה ישראל, לארץ ירושתו, אשר-נתן יהוה, להם. יג עתה, קומו ועברו לכם--את-נחל זרד; ונעבור, את-נחל זרד. יד והימים אשר-הלכנו מקדש ברנע, עד אשר-עברנו את-נחל זרד, שלושים ושמונה, שנה--עד-תום כל-הדור אנשי המלחמה, מקרב המחנה, כאשר נשבע יהוה, להם. טו וגם יד-יהוה הייתה בם, להומם מקרב המחנה, עד, תומם. טז ויהי כאשר-תמו כל-אנשי המלחמה, למות--מקרב העם. {ס} יז וידבר יהוה, אליי לאמור. יח אתה עובר היום את-גבול מואב, את-ער. יט וקרבת, מול בני עמון--אל-תצורם, ואל-תתגר בם: כי לא-אתן מארץ בני-עמון לך, ירושה--כי לבני-לוט, נתתיה ירושה. כ ארץ-רפאים תיחשב, אף-היא: רפאים ישבו-בה, לפנים, והעמונים, יקראו להם זמזומים. כא עם גדול ורב ורם, כענקים; וישמידם יהוה מפניהם, ויירשום ויישבו תחתם. כב כאשר עשה לבני עשיו, היושבים בשעיר--אשר השמיד את-החורי, מפניהם, ויירשום ויישבו תחתם, עד היום הזה. כג והעווים היושבים בחצרים, עד-עזה--כפתורים היוצאים מכפתור, השמידום ויישבו תחתם. כד קומו סעו, ועברו את-נחל ארנון--ראה נתתי בידך את-סיחון מלך-חשבון האמורי ואת-ארצו, החל רש; והתגר בו, מלחמה. כה היום הזה, אחל תת פחדך ויראתך, על-פני העמים, תחת כל-השמיים--אשר ישמעון שמעך, ורגזו וחלו מפניך. כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל-סיחון מלך חשבון, דברי שלום, לאמור. כז אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך: לא אסור, ימין ושמאל. כח אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תיתן-לי ושתיתי; רק, אעברה ברגליי. כט כאשר עשו-לי בני עשיו, היושבים בשעיר, והמואבים, היושבים בער--עד אשר-אעבור, את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלוהינו נותן לנו. ל ולא אבה, סיחון מלך חשבון, העבירנו, בו: כי-הקשה יהוה אלוהיך את-רוחו, ואימץ את-לבבו, למען תיתו בידך, כיום הזה. {ס} לא ויאמר יהוה, אליי, ראה החילותי תת לפניך, את-סיחון ואת-ארצו; החל רש, לרשת את-ארצו. לב וייצא סיחון לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--יהצה. לג וייתנהו יהוה אלוהינו, לפנינו; ונך אותו ואת-בניו, ואת-כל-עמו. לד ונלכוד את-כל-עריו, בעת ההיא, ונחרם את-כל-עיר מתים, והנשים והטף: לא השארנו, שריד. לה רק הבהמה, בזזנו לנו, ושלל הערים, אשר לכדנו. לו מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון והעיר אשר בנחל, ועד-הגלעד, לא הייתה קריה, אשר שגבה ממנו: את-הכול, נתן יהוה אלוהינו לפנינו. לז רק אל-ארץ בני-עמון, לא קרבת: כל-יד נחל יבוק, וערי ההר, וכול אשר-ציווה, יהוה אלוהינו. |
Sabtu, 21 Maret 2015
Hebrew Bible / Deuteronomy / Chapter 2
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar