Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 Chapter 30 Chapter 31 Chapter 32 Chapter 33 Chapter 34 |
א כי-ייקח איש אישה, ובעלה; והיה אם-לא תמצא-חן בעיניו, כי-מצא בה ערוות דבר--וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושילחה מביתו.
ב ויצאה, מביתו; והלכה, והייתה לאיש-אחר.
ג ושנאה, האיש האחרון, וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושילחה מביתו; או כי ימות האיש האחרון, אשר-לקחה לו לאישה.
ד לא-יוכל בעלה הראשון אשר-שילחה לשוב לקחתה להיות לו לאישה, אחרי
אשר הוטמאה--כי-תועבה היא, לפני יהוה; ולא תחטיא, את-הארץ, אשר יהוה
אלוהיך, נותן לך נחלה. {ס}
ה כי-ייקח איש, אישה חדשה--לא ייצא בצבא, ולא-יעבור עליו לכל-דבר: נקי יהיה לביתו, שנה אחת, ושימח, את-אשתו אשר-לקח. ו לא-יחבול ריחיים, ורכב: כי-נפש, הוא חובל. {ס} ז כי-יימצא איש, גונב נפש מאחיו מבני ישראל, והתעמר-בו, ומכרו--ומת הגנב ההוא, וביערת הרע מקרבך. {ס} ח הישמר בנגע-הצרעת לשמור מאוד, ולעשות: ככול אשר-יורו אתכם הכוהנים הלויים, כאשר ציוויתים--תשמרו לעשות. ט זכור, את אשר-עשה יהוה אלוהיך למרים, בדרך, בצאתכם ממצריים. {ס} י כי-תשה בריעך, משאת מאומה--לא-תבוא אל-ביתו, לעבוט עבוטו. יא בחוץ, תעמוד; והאיש, אשר אתה נושה בו, יוציא אליך את-העבוט, החוצה. יב ואם-איש עני, הוא--לא תשכב, בעבוטו. יג השב תשיב לו את-העבוט כבוא השמש, ושכב בשלמתו ובירכך; ולך תהיה צדקה, לפני יהוה אלוהיך. {ס} יד לא-תעשוק שכיר, עני ואביון, מאחיך, או מגרך אשר בארצך בשעריך. טו ביומו תיתן שכרו ולא-תבוא עליו השמש, כי עני הוא, ואליו, הוא נושא את-נפשו; ולא-יקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא. {ס} טז לא-יומתו אבות על-בנים, ובנים לא-יומתו על-אבות: איש בחטאו, יומתו. {ס} יז לא תטה, משפט גר יתום; ולא תחבול, בגד אלמנה. יח וזכרת, כי עבד היית במצריים, ויפדך יהוה אלוהיך, משם; על-כן אנוכי מצווך, לעשות, את-הדבר, הזה. {ס} יט כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה, לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה, יהיה: למען יברכך יהוה אלוהיך, בכול מעשה ידיך. {ס} כ כי תחבוט זיתך, לא תפאר אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה. כא כי תבצור כרמך, לא תעולל אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה. כב וזכרת, כי-עבד היית בארץ מצריים; על-כן אנוכי מצווך, לעשות, את-הדבר, הזה. |
Sabtu, 21 Maret 2015
Hebrew Bible / Deuteronomy / Chapter 24
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar