א וַתְּהִי צַעֲקַת הָעָם וּנְשֵׁיהֶם, גְּדוֹלָה, אֶל-אֲחֵיהֶם, הַיְּהוּדִים.
ב וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים, בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ רַבִּים; וְנִקְחָה דָגָן, וְנֹאכְלָה וְנִחְיֶה.
ג וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים, שְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ וּבָתֵּינוּ אֲנַחְנוּ עֹרְבִים; וְנִקְחָה דָגָן, בָּרָעָב.
ד וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים, לָוִינוּ כֶסֶף לְמִדַּת הַמֶּלֶךְ, שְׂדֹתֵינוּ, וּכְרָמֵינוּ.
ה וְעַתָּה, כִּבְשַׂר אַחֵינוּ בְּשָׂרֵנוּ, כִּבְנֵיהֶם,
בָּנֵינוּ; וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֹבְשִׁים אֶת-בָּנֵינוּ וְאֶת-בְּנֹתֵינוּ
לַעֲבָדִים, וְיֵשׁ מִבְּנֹתֵינוּ נִכְבָּשׁוֹת וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ,
וּשְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ, לַאֲחֵרִים.
ו וַיִּחַר לִי, מְאֹד, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אֶת-זַעֲקָתָם, וְאֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
ז וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי, וָאָרִיבָה אֶת-הַחֹרִים
וְאֶת-הַסְּגָנִים, וָאֹמְרָה לָהֶם, מַשָּׁא אִישׁ-בְּאָחִיו אַתֶּם נשאים
(נֹשִׁים); וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם, קְהִלָּה גְדוֹלָה.
ח וָאֹמְרָה לָהֶם, אֲנַחְנוּ קָנִינוּ אֶת-אַחֵינוּ הַיְּהוּדִים
הַנִּמְכָּרִים לַגּוֹיִם כְּדֵי בָנוּ, וְגַם-אַתֶּם תִּמְכְּרוּ
אֶת-אֲחֵיכֶם, וְנִמְכְּרוּ-לָנוּ; וַיַּחֲרִישׁוּ, וְלֹא מָצְאוּ דָּבָר.
{ס}
ט ויאמר (וָאֹמַר), לֹא-טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר-אַתֶּם עֹשִׂים:
הֲלוֹא בְּיִרְאַת אֱלֹהֵינוּ תֵּלֵכוּ, מֵחֶרְפַּת הַגּוֹיִם
אוֹיְבֵינוּ.
י וְגַם-אֲנִי אַחַי וּנְעָרַי, נֹשִׁים בָּהֶם כֶּסֶף וְדָגָן; נַעַזְבָה-נָּא, אֶת-הַמַּשָּׁא הַזֶּה.
יא הָשִׁיבוּ נָא לָהֶם כְּהַיּוֹם, שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם
זֵיתֵיהֶם--וּבָתֵּיהֶם; וּמְאַת הַכֶּסֶף וְהַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ
וְהַיִּצְהָר, אֲשֶׁר אַתֶּם נֹשִׁים בָּהֶם.
יב וַיֹּאמְרוּ נָשִׁיב, וּמֵהֶם לֹא נְבַקֵּשׁ--כֵּן נַעֲשֶׂה,
כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר; וָאֶקְרָא, אֶת-הַכֹּהֲנִים, וָאַשְׁבִּיעֵם,
לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה.
יג גַּם-חָצְנִי נָעַרְתִּי, וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים
אֶת-כָּל-הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ
וּמִיגִיעוֹ, וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר, וָרֵק; וַיֹּאמְרוּ כָל-הַקָּהָל
אָמֵן, וַיְהַלְלוּ אֶת-יְהוָה, וַיַּעַשׂ הָעָם, כַּדָּבָר הַזֶּה.
יד גַּם מִיּוֹם אֲשֶׁר-צִוָּה אוֹתִי, לִהְיוֹת פֶּחָם בְּאֶרֶץ
יְהוּדָה, מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים וְעַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם
לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ, שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה--אֲנִי
וְאַחַי, לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַלְתִּי.
טו וְהַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל-הָעָם,
וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף-שְׁקָלִים
אַרְבָּעִים--גַּם נַעֲרֵיהֶם, שָׁלְטוּ עַל-הָעָם; וַאֲנִי לֹא-עָשִׂיתִי
כֵן, מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלֹהִים.
טז וְגַם בִּמְלֶאכֶת הַחוֹמָה הַזֹּאת, הֶחֱזַקְתִּי, וְשָׂדֶה, לֹא קָנִינוּ; וְכָל-נְעָרַי--קְבוּצִים שָׁם, עַל-הַמְּלָאכָה.
יז וְהַיְּהוּדִים וְהַסְּגָנִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ,
וְהַבָּאִים אֵלֵינוּ מִן-הַגּוֹיִם
אֲשֶׁר-סְבִיבֹתֵינוּ--עַל-שֻׁלְחָנִי.
יח וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה לְיוֹם אֶחָד, שׁוֹר אֶחָד צֹאן
שֵׁשׁ-בְּרֻרוֹת וְצִפֳּרִים נַעֲשׂוּ-לִי, וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים
בְּכָל-יַיִן, לְהַרְבֵּה; וְעִם-זֶה, לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא
בִקַּשְׁתִּי--כִּי-כָבְדָה הָעֲבֹדָה, עַל-הָעָם הַזֶּה.
יט זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי, לְטוֹבָה--כֹּל אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי, עַל-הָעָם הַזֶּה.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar