א וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא
הַמֶּלֶךְ--יַיִן לְפָנָיו; וָאֶשָּׂא אֶת-הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ,
וְלֹא-הָיִיתִי רַע לְפָנָיו.
ב וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים, וְאַתָּה
אֵינְךָ חוֹלֶה--אֵין זֶה, כִּי-אִם רֹעַ לֵב; וָאִירָא, הַרְבֵּה מְאֹד.
ג וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה; מַדּוּעַ
לֹא-יֵרְעוּ פָנַי, אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית-קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה,
וּשְׁעָרֶיהָ, אֻכְּלוּ בָאֵשׁ. {ס}
ד וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ, עַל-מַה-זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ; וָאֶתְפַּלֵּל, אֶל-אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם.
ה וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ--אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, וְאִם-יִיטַב
עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ: אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל-יְהוּדָה, אֶל-עִיר
קִבְרוֹת אֲבֹתַי--וְאֶבְנֶנָּה.
ו וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ,
עַד-מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכְךָ--וּמָתַי תָּשׁוּב; וַיִּיטַב
לִפְנֵי-הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵנִי, וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן.
ז וָאוֹמַר, לַמֶּלֶךְ--אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, אִגְּרוֹת
יִתְּנוּ-לִי עַל-פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר: אֲשֶׁר, יַעֲבִירוּנִי, עַד
אֲשֶׁר-אָבוֹא, אֶל-יְהוּדָה.
ח וְאִגֶּרֶת אֶל-אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ,
אֲשֶׁר יִתֶּן-לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת-שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר-לַבַּיִת
וּלְחוֹמַת הָעִיר, וְלַבַּיִת, אֲשֶׁר-אָבוֹא אֵלָיו; וַיִּתֶּן-לִי
הַמֶּלֶךְ, כְּיַד-אֱלֹהַי הַטּוֹבָה עָלָי.
ט וָאָבוֹא, אֶל-פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר, וָאֶתְּנָה לָהֶם, אֵת
אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ, שָׂרֵי חַיִל
וּפָרָשִׁים. {פ}
י וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי, וְטוֹבִיָּה הָעֶבֶד
הָעַמֹּנִי, וַיֵּרַע לָהֶם, רָעָה גְדֹלָה: אֲשֶׁר-בָּא אָדָם, לְבַקֵּשׁ
טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
יא וָאָבוֹא, אֶל-יְרוּשָׁלִָם; וָאֱהִי-שָׁם, יָמִים שְׁלֹשָׁה.
יב וָאָקוּם לַיְלָה, אֲנִי וַאֲנָשִׁים מְעַט עִמִּי,
וְלֹא-הִגַּדְתִּי לְאָדָם, מָה אֱלֹהַי נֹתֵן אֶל-לִבִּי לַעֲשׂוֹת
לִירוּשָׁלִָם; וּבְהֵמָה, אֵין עִמִּי, כִּי אִם-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֲנִי
רֹכֵב בָּהּ.
יג וָאֵצְאָה בְשַׁעַר-הַגַּיְא לַיְלָה, וְאֶל-פְּנֵי עֵין
הַתַּנִּין, וְאֶל-שַׁעַר, הָאַשְׁפֹּת; וָאֱהִי שֹׂבֵר בְּחוֹמֹת
יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר-המפרוצים (הֵם פְּרוּצִים), וּשְׁעָרֶיהָ, אֻכְּלוּ
בָאֵשׁ.
יד וָאֶעֱבֹר אֶל-שַׁעַר הָעַיִן, וְאֶל-בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ; וְאֵין-מָקוֹם לַבְּהֵמָה, לַעֲבֹר תַּחְתָּי.
טו וָאֱהִי עֹלֶה בַנַּחַל לַיְלָה, וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחוֹמָה; וָאָשׁוּב, וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא--וָאָשׁוּב.
טז וְהַסְּגָנִים, לֹא יָדְעוּ אָנָה הָלַכְתִּי, וּמָה, אֲנִי
עֹשֶׂה; וְלַיְּהוּדִים וְלַכֹּהֲנִים וְלַחֹרִים וְלַסְּגָנִים, וּלְיֶתֶר
עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה--עַד-כֵּן, לֹא הִגַּדְתִּי.
יז וָאוֹמַר אֲלֵהֶם, אַתֶּם רֹאִים הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בָהּ,
אֲשֶׁר יְרוּשָׁלִַם חֲרֵבָה, וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ: לְכוּ,
וְנִבְנֶה אֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם, וְלֹא-נִהְיֶה עוֹד, חֶרְפָּה.
יח וָאַגִּיד לָהֶם אֶת-יַד אֱלֹהַי, אֲשֶׁר-הִיא טוֹבָה עָלַי,
וְאַף-דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר אָמַר-לִי; וַיֹּאמְרוּ נָקוּם
וּבָנִינוּ, וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה. {פ}
יט וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד
הָעַמּוֹנִי, וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי, וַיַּלְעִגוּ לָנוּ, וַיִּבְזוּ
עָלֵינוּ; וַיֹּאמְרוּ, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים--הַעַל
הַמֶּלֶךְ, אַתֶּם מֹרְדִים.
כ וָאָשִׁיב אוֹתָם דָּבָר, וָאוֹמַר לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם
הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ, וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו, נָקוּם וּבָנִינוּ; וְלָכֶם,
אֵין-חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן--בִּירוּשָׁלִָם.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar