א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, עוֹד לֵךְ אֱהַב-אִשָּׁה, אֲהֻבַת רֵעַ,
וּמְנָאָפֶת: כְּאַהֲבַת יְהוָה, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם פֹּנִים
אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים.
ב וָאֶכְּרֶהָ לִּי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף; וְחֹמֶר שְׂעֹרִים, וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים.
ג וָאֹמַר אֵלֶיהָ, יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי--לֹא תִזְנִי, וְלֹא תִהְיִי לְאִישׁ; וְגַם-אֲנִי, אֵלָיִךְ.
ד כִּי יָמִים רַבִּים, יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֵין מֶלֶךְ
וְאֵין שָׂר, וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה; וְאֵין אֵפוֹד, וּתְרָפִים.
ה אַחַר, יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשׁוּ אֶת-יְהוָה
אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם; וּפָחֲדוּ אֶל-יְהוָה וְאֶל-טוּבוֹ,
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.
Tidak ada komentar:
Posting Komentar