Chapter 1
Chapter 2 Chapter 3 Chapter 4 Chapter 5 Chapter 6 Chapter 7 Chapter 8 Chapter 9 Chapter 10 Chapter 11 Chapter 12 Chapter 13 Chapter 14 Chapter 15 Chapter 16 Chapter 17 Chapter 18 Chapter 19 Chapter 20 Chapter 21 Chapter 22 Chapter 23 Chapter 24 Chapter 25 Chapter 26 Chapter 27 Chapter 28 Chapter 29 |
א וַיַּעֲמֹד שָׂטָן, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת, אֶת-דָּוִיד, לִמְנוֹת, אֶת-יִשְׂרָאֵל.
ב וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-יוֹאָב, וְאֶל-שָׂרֵי הָעָם, לְכוּ סִפְרוּ
אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד-דָּן; וְהָבִיאוּ אֵלַי, וְאֵדְעָה
אֶת-מִסְפָּרָם.
ג וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יוֹסֵף יְהוָה עַל-עַמּוֹ כָּהֵם מֵאָה
פְעָמִים--הֲלֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כֻּלָּם לַאדֹנִי לַעֲבָדִים; לָמָּה
יְבַקֵּשׁ זֹאת אֲדֹנִי, לָמָּה יִהְיֶה לְאַשְׁמָה לְיִשְׂרָאֵל.
ד וּדְבַר-הַמֶּלֶךְ, חָזַק עַל-יוֹאָב; וַיֵּצֵא יוֹאָב, וַיִּתְהַלֵּךְ בְּכָל-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹא, יְרוּשָׁלִָם.
ה וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד;
וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב,
וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב.
ו וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, בְּתוֹכָם: כִּי-נִתְעַב דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, אֶת-יוֹאָב.
ז וַיֵּרַע בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, עַל-הַדָּבָר הַזֶּה; וַיַּךְ, אֶת-יִשְׂרָאֵל. {ס}
ח וַיֹּאמֶר דָּוִיד, אֶל-הָאֱלֹהִים, חָטָאתִי מְאֹד, אֲשֶׁר
עָשִׂיתִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה; וְעַתָּה, הַעֲבֶר-נָא אֶת-עֲווֹן
עַבְדְּךָ, כִּי נִסְכַּלְתִּי, מְאֹד. {פ}
ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-גָּד, חֹזֵה דָוִיד לֵאמֹר. י לֵךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל-דָּוִיד לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, שָׁלוֹשׁ, אֲנִי נֹטֶה עָלֶיךָ: בְּחַר-לְךָ אַחַת מֵהֵנָּה, וְאֶעֱשֶׂה-לָּךְ. יא וַיָּבֹא גָד, אֶל-דָּוִיד; וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה-אָמַר יְהוָה, קַבֶּל-לָךְ. יב אִם-שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רָעָב, וְאִם-שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִסְפֶּה מִפְּנֵי-צָרֶיךָ וְחֶרֶב אוֹיְבֶיךָ לְמַשֶּׂגֶת, וְאִם-שְׁלֹשֶׁת יָמִים חֶרֶב יְהוָה וְדֶבֶר בָּאָרֶץ, וּמַלְאַךְ יְהוָה מַשְׁחִית בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל: וְעַתָּה רְאֵה, מָה-אָשִׁיב אֶת-שֹׁלְחִי דָּבָר. {ס} יג וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-גָּד, צַר-לִי מְאֹד; אֶפְּלָה-נָּא בְיַד-יְהוָה, כִּי-רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד, וּבְיַד-אָדָם, אַל-אֶפֹּל. יד וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּפֹּל, מִיִּשְׂרָאֵל, שִׁבְעִים אֶלֶף, אִישׁ. טו וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם, לְהַשְׁחִיתָהּ, וּכְהַשְׁחִית רָאָה יְהוָה וַיִּנָּחֶם עַל-הָרָעָה, וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ; וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד, עִם-גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי. {ס} טז וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל-יְרוּשָׁלִָם; וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים, עַל-פְּנֵיהֶם. יז וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-הָאֱלֹהִים הֲלֹא אֲנִי אָמַרְתִּי לִמְנוֹת בָּעָם, וַאֲנִי-הוּא אֲשֶׁר-חָטָאתִי וְהָרֵעַ הֲרֵעוֹתִי, וְאֵלֶּה הַצֹּאן, מֶה עָשׂוּ; יְהוָה אֱלֹהַי, תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי, וּבְעַמְּךָ, לֹא לְמַגֵּפָה. {ס} יח וּמַלְאַךְ יְהוָה אָמַר אֶל-גָּד, לֵאמֹר לְדָוִיד: כִּי יַעֲלֶה דָוִיד, לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַיהוָה, בְּגֹרֶן, אָרְנָן הַיְבֻסִי. יט וַיַּעַל דָּוִיד בִּדְבַר-גָּד, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּשֵׁם יְהוָה. כ וַיָּשָׁב אָרְנָן, וַיַּרְא אֶת-הַמַּלְאָךְ, וְאַרְבַּעַת בָּנָיו עִמּוֹ, מִתְחַבְּאִים; וְאָרְנָן, דָּשׁ חִטִּים. כא וַיָּבֹא דָוִיד, עַד-אָרְנָן; וַיַּבֵּט אָרְנָן, וַיַּרְא אֶת-דָּוִיד, וַיֵּצֵא מִן-הַגֹּרֶן, וַיִּשְׁתַּחוּ לְדָוִיד אַפַּיִם אָרְצָה. כב וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-אָרְנָן, תְּנָה-לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן, וְאֶבְנֶה-בּוֹ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה; בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי, וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם. כג וַיֹּאמֶר אָרְנָן אֶל-דָּוִיד קַח-לָךְ, וְיַעַשׂ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו; רְאֵה נָתַתִּי הַבָּקָר לָעֹלוֹת, וְהַמּוֹרִגִּים לָעֵצִים וְהַחִטִּים לַמִּנְחָה--הַכֹּל נָתָתִּי. כד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד, לְאָרְנָן, לֹא, כִּי-קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא: כִּי לֹא-אֶשָּׂא אֲשֶׁר-לְךָ, לַיהוָה, וְהַעֲלוֹת עוֹלָה, חִנָּם. כה וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן, בַּמָּקוֹם, שִׁקְלֵי זָהָב, מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת. כו וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיִּקְרָא, אֶל-יְהוָה, וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם, עַל מִזְבַּח הָעֹלָה. {ס} כז וַיֹּאמֶר יְהוָה לַמַּלְאָךְ, וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל-נְדָנָהּ. כח בָּעֵת הַהִיא--בִּרְאוֹת דָּוִיד כִּי-עָנָהוּ יְהוָה, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי; וַיִּזְבַּח, שָׁם. כט וּמִשְׁכַּן יְהוָה אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר, וּמִזְבַּח הָעוֹלָה--בָּעֵת הַהִיא: בַּבָּמָה, בְּגִבְעוֹן. ל וְלֹא-יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים: כִּי נִבְעַת--מִפְּנֵי, חֶרֶב מַלְאַךְ יְהוָה. |
Senin, 23 Maret 2015
Hebrew Bible / 1 Chronicles / Chapter 21
Langganan:
Posting Komentar (Atom)
Tidak ada komentar:
Posting Komentar